התגובות לדבריו של שר החינוך רפי פרץ החלו לזרום מכל קצוות הקשת הפוליטית עוד לפני שהסתיים הריאיון שהעניק לחדשות. ביממה האחרונה הוצפה הרשת בפוסטים מרגשים של חברי הקהילה הגאה, על ניסיונות ההמרה שחוו ושהותירו אותם מצולקים. לכל אחד מהם סיפור ייחודי, אך לכולם דרישה זהה: אל תנסו לשנות אותנו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ניר פייבל סיפר על כך שניסה להעביר את עצמו, ללא סיוע חיצוני, "טיפול המרה" מגיל 15 עד 18: "פחדתי מעצמי, מהחיים שיהיו לי אם לא אטפל בבעיה כבר עכשיו. לא הייתי מוכן לקבל את הסיכוי שאני כזה. הייתי בורח מהבית בלי שההורים יודעים ומחפש פינה שקטה לטיפול. בשאר הזמן הייתי מיישם את המסקנות ושיעורי הבית שקיבלתי".
"עקבתי אחרי אחי התאום כדי ללמוד לחקות את צעדיו, תנועותיו, דיבורו והתנהגותו הסטרייטית. ישבתי עם החברים לראות בסתר פורנו של סטרייטים. זלזלתי בכל ובכל ילד שגילה גינונים נשיים. הלכתי מכות גם בלי סיבה, כי אני גבר-גבר. העברתי שעות של דמיון מודרך כדי לראות את הבית, האישה, הילדים, שני הכלבים ועץ הלימונים שעוד יהיו לי. יצרתי דינמיקה מינית עם בנות וגם הייתי בזוגיות עם בחורה מדהימה".
"גם כשבפנים צרחתי מתסכול, לא נתתי לחיה להשתלט עליי", סיפר פייבל על ההשלכות של אותו טיפול. "סבלתי ממיגרנות, סבלתי מנדודי שינה, סבלתי מהקאות - אבל לא נכנעתי ודבקתי במטרה". "חשוב לי להודות לרפי פרץ וחבריו על הנכונות לעזור אבל אין צורך להציע לנו טיפולי המרה. כבר עברנו אותם. כמוני, כל אחד מאתנו העביר את עצמו טיפולי המרה יום יום, שעה שעה. לבד, מבלי שאיש ידע, עשינו כל שביכולתנו כדי לשנות את המצב. כולנו ישבנו בלילה לבד מול אלוהים בתחנונים שישנה אותנו. הוא ואני, אחד על אחד. בכי, תסכול, כעס, ייאוש. שיעורים על שיעורים. הוא לא ויתר עד שנגיע למסקנה של השיעור האחרון - ככה הוא ברא אותנו. ככה אנחנו. אלו החיים שלנו".
"בחייאת רפי פרץ, בחייאת כל טוקבקיסט שחושב שהוא יודע מה אני - תעשו טיפולי המרה לסדר העדיפויות שלכם. תורידו מהגב שלנו את הכוונת. יש כל כך הרבה מטרות אחרות וחשובות להתמקד בהן. מטרות שרלוונטיות לחיים של כולנו ביחד, לחיים שלכם. תניחו לחיים שלנו".
גם דניאל זיו בוקובזה שיתף את החוויה שלו. הוא אמנם לא עבר טיפולי המרה בעצמו, אך לטענתו היה לו מזל שניצל מכך: "כשהייתי בן 14 קיבלתי מאחד המורים שלי בישיבה התיכונית פתק עם מספר טלפון. מעל המספר הופיע שמו של המטפל שידע, כך אמר לי המורה, לטפל בבעיה שלי. לא היה דבר בעולם שרציתי יותר מאשר להפסיק להיות הומו. איך אני אסביר לכם. אתם שקוראים כל יום על הקהילה הגאה, שאולי אפילו מכירים כמה להט"ב, שבטוחים ש'היום זה כבר ממש בסדר' - לא תצליחו לדמיין איך אפשר להעביר ימים שלמים עם משאלה אחת שלא מניחה לך לרגע, להיות לא-אתה".
"כשאזרתי אומץ והתקשרתי, אותו מטפל אמר שהוא מלא ולא יכול להכניס עוד מטופל. הוא הציע לשלוח לי טלפון של חבר שלו, מטפל אחר, מקצועי ומצוין לא פחות. הוא לא שלח. אני הרמתי ידיים. זה היה גדול עליי, לחפש אותו שוב. כמה חודשים אחר כך, בלי שום קשר אבל אולי בהמשך לאומץ שאזרתי בזמנו, סיפרתי על הפגיעה שעברתי. קיבלתי מספר טלפון של מטפל שאליו התקשרתי מיד. נפגשנו".
"במקום להיפגש עם הסכין שהייתה אמורה לבתר את הנפש שלי ולהוציא אותי פצוע ומדמם, מלא אשמה ואולי גם לא בחיים, פגשתי במגע המרפא של האמפתיה והחמלה", סיפר בוקובזה. "החיים שלי ניצלו. אני חושב שלא הייתי שורד באותה תקופה את מה שכמה שנים אחר כך, החברים שלי סיפרו שהיה צפוי לי".
בוקובזה המשיך: "אני מכיר אנשים שהמילים 'טיפולי המרה' גורמות להם לרעוד ולהצטמרר. להיזכר ברגעים של אימה. בתקופה הכי חשוכה של החיים שלהם. מי שלא שמע באופן ישיר מה קורה בזוועה הזאת, לא יבין. אני מכיר אנשים שהלכו לטיפולי המרה במשך שנים, שילמו מאות אלפי שקלים וחוץ מדיכאון, חרדה והפרעות שונות לא קיבלו מזה כלום. אני מכיר אנשים שחבריהם לקבוצה במעגלי הטיפול השונים התאבדו. אני מכיר אנשים שהתחתנו עם אישה נישואי שקר, התגרשו ואיבדו אמון בכל מה שקשור לאלוהים ואהבה. אני לא מכיר אף אחד בעולם, אף אחד, שנושא חוויה אחרת מטיפולי המרה".
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il