מחקרים מוכיחים שקיים קשר בין המקום בו אתה נולד להזדמנויות שיהיו לך בחיים - ככל שאתה עני יותר, הסיכוי שלך להצליח הולך ופוחת, אבל אם נולדת להורים עשירים קרוב לוודאי שתגיע לאוניברסיטה. זה לא תלוי רק במצב בבית, אלא גם בעובדה שרשות מקומית ענייה יכולה להשקיע מעט מאוד משאבים בחינוך והמדינה לא עושה מספיק בנושא. הוכחה לכך היא העובדה שישראל נמצאת במקום הראשון בקרב המדינות המפותחות בפער שבין עניים לעשירים בחינוך - פער שרק הולך וגדל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"המורים ויתרו עליי בכיתה י"א", מספר משה דריקס מקריית גת על התחושה שחווים נערים ונערות רבים ביישובים מוחלשים: הם מרגישים שלא מגיע להם והתרגלו להסתפק במועט. "אני חושב שבערי המרכז כביכול, תל אביב, רמת גן יש יותר השקעה בכללי בנוער, יש יותר מודעות לנוער", טוען.
התחושה הזו מעוגנת היטב בנתונים, כך לדוגמא בסיכוי להוצאת תעודת בגרות לפי יישובים. הסיכוי לבגרות ביישובים המדורגים ברמת טיפוח 2, כמו צפת למשל, עומד על 18.2% בלבד. ביישובים המדורגים במדד הטיפוח 4 כמו קריית גת, ירוחם או רמלה הסיכויים עומדים על 48% ואילו ביישובים בהם מדד הטיפוח הוא 9 כמו ברמת השרון הם 87%.
"הבעיה הכי חמורה של מדינת ישראל זה הפערים, הפערים הכלכליים החברתיים, ההישגיים", טוענת מיכל כהן מנכ"לית קרן רש"י ומנכ"לית משרד החינוך. ביישובים המוחלשים לא רק שמוותרים בקלות רבה יותר על התלמידים שנושרים ממערכת החינוך ויוצאים לעבוד בגיל מוקדם, אלא גם לא דואגים למסגרות נוספות לנוער מלבד החינוך הפורמלי.
"מה לומדים בתנועת נוער? את כל הצדדים הכול כך חשובים: מנהיגות יכולת הישרדות, עבודת צוות", מסביר יוסי מלכה, מנכ"ל עמותת מעשה ופעיל חברתי. "כאשר הדברים האלה לא קיימים אנחנו בעצם מייצרים בוגרים שאולי יש להם את הכישורים הפורמליים, אבל ברגע שהם נתקלים בקשיים הם לא מסוגלים להתגבר על הפערים ועל הקשיים במהלך החיים".
תמר סוויסה מצפת, שנשרה מבית ספר עיוני, מכירה את המציאות הזו היטב. "אין פה כלום, שום דבר שקשור לנוער, הדבר היחידי שיש זה בית ספר, אין משהו לעשות אחרי, אין כלום - זה עיר מתה". אל תחושותיה של תמר מצטרף יונתן חנונה מקריית שמונה: "קחי לדוגמא את תל אביב, נכון שם הכול? אין שם ילד שלא יוצא להגשים את החלום שלו, פה אין כלום".
"זה לא שלא משקיעים תקציבים, אבל אני חושבת שהשיטה לא נכונה", מסכמת בצער כהן, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר. "אין עבודה מסונכרנת, אין עבודה מדידה ואין הצבת יעדים אמתיים".