עד לפני כמה חודשים מעיין לוגסי, סטודנטית לסיעוד, הייתה מורה בבית ספר יסודי - אבל אחרי שלוש שנים, הצטרפה לוגסי לסטטיסטיקה העגומה של משרד החינוך, וכמו כל מורה שלישי במערכת עזבה את ההוראה ועשתה הסבה מקצועית. "לא משנה מה אתה נותן לילדים ולהורים, זה אף פעם לא טוב", היא מסבירה. "90% מהפניות הן תלונות, הורים באים וצועקים עלייך, מאיימים ומקללים".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

לוגסי לא לבד. יפית אליאזה, שהגיעה למשרת ההוראה חדורת ערכים ורצון לשנות את המערכת, מספרת כי ננזפה בעקבות האופן בו בדקה את שיעורי הבית של התלמידים שלה. "בדיקת שיעורי הבית זה משהו שאני עושה בעין ובשיח, לא בחותמת ובווי או איקס מיושנים", היא מסבירה. "אבל אז המנהלת לקחה אותי לשיחה ואמרה כי זה 'עידן של שיווק, תתחילי לשווק את עצמך להורים'. זה היה סימן השאלה הראשון - שאלתי את עצמי אם באמת ככה הדברים מתנהלים במערכת החינוך, אם ההורים הם הלקוחות שלי?"

מורים רבים מספרים שעזבו בגלל זלזול במעמדם ובסמכותם. "זה מתחיל בהורים, ממשיך בחוסר גיבוי מבית הספר וחלחל גם לתלמידים", מסבירה לוגסי. "כשילדה רואה את אמא שלה צועקת עליי ומקללת אותי, למה שהיא לא תעשה את זה?". לדברי בוריס סטולבה, מורה לגיאוגרפיה בתיכון שעוזב גם הוא את המקצוע, "זה ברור: המשכורת פלוס התנאים שווה בריחה מוקדמת".

"למרות הרפורמה, שכר המורים עדיין עלוב"

רם כהן, מנהל בית הספר "תיכונט" בתל אביב, נפרד השנה מלא פחות מ-15 מורים. לדבריו, ראיין מועמדת מרשימה לתפקיד מורה למדעים, אולם היא סירבה לעבוד במשרה מלאה וביקשה להסתפק בחצי משרה. "בחצי משרה הנוספת אני מעדיפה למלצר, כדי שיהיה לי כסף לשכור דירה", הסבירה. לדברי כהן, "הרפורמה שנעשתה במערכת החינוך היא אולי טובה, אבל היא לא היטיבה את מצבם של המורים, שהשכר שלהם עדיין עלוב ולא אפשר להם לחיות".

בעקבות ההסלמה: התלמידים ישארו בבית
חודשיים לפני פתיחת השנה: מחסור עצום במור | צילום: נתי שוחט / פלאש 90, חדשות

אולם למרות גל העזיבה, יש גם את אלה שעושים את המסלול ההפוך. גד לי דרור היה סמנכ"ל בחברת הייטק כשלפני שנתיים החליט לעבור להוראה. "זה אומר שיש דברים שאתה לא יכול לעשות וצריך להפקיד על התקציב יותר מבעבר, בודקים מחירים בסופר ולא טסים לחו"ל כל שנה", הוא מאשר. "קשה מאוד לצאת מהנוחות והפינוקים שיש בהייטק. אולי באמת בחרתי לא טוב, אבל אני שמח".

אך השכר הוא לא הסיבה היחידה לעזיבה. ד"ר רינת ארביב-אלישיב, ראש המחקר בסמינר הקיבוצים וחוקרת במכון מופ"ת, מסבירה כי רבים מהמורים עוזבים דווקא בשל קשיי שליטה בבית הספר. "סיוע של קולגות בכניסה לתפקיד, בניית השיעור, תכנון תכנית הלימודים - הרבה פעמים זה חסר למורים החדשים", היא מסבירה. דווקא בעיה זו נמצאת בטיפול: לדברי איל רם, סמנכ"ל מינהל עובדי ההוראה במשרד החינוך, "בשנה האחרונה כ-9,000 מורים חדשים קיבלו חונכות בוודאות, ובשנה הבאה זה יהיה כל המורים - כי הכנסנו את זה להסכם השכר האחרון".

כהן חושף כי הוא - כמו מנהלים רבים ברחבי הארץ - נמצא במצוקת כוח אדם קשה. "נכנסנו ל'זמן פציעות', ואז הרבה פעמים מתפשרים על מורים. זה כמו להגיש מזון לא טוב לילדים שלך בבית, אבל אתה צריך לתת להם משהו כדי להשביע את הרעב - וזה עדיף על כלום", הוא מסכם.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נתוני עזיבת עובדי ההוראה יציבים לאורך השנים, אחוז המורים החדשים שפורשים מהמערכת נמוך באופן יחסי ממדינות המערב. תהליך ההתמחות שבו מורה חדש מקבל חונך אישי, שנת סטאז' ותהליך הערכה הוריד במחצית את הסיכוי לנשירה. בנוסף, עם השיפור בשכר המורים ישנה עלייה בביקוש להוראה".