ע' זקוק למכשיר הסמארטפון - הוא מנהל עמותה לילדים בעלי מומי לב קשים, ונדרש להיות זמין להורים ולבתי החולים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הוא זקוק לגישה למיילים, לשיחות, להודעות וואטסאפ - אבל את אנשי בית הספר של בתו זה לא שיכנע. "זה נורא - היא לא הולכת לגן עם החברות שלה", הוא מספר. "העברתי את שתי בנותיי למוסד אחר".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ישנם עוד עשרות ילדים שלא התחילו ללמוד עדיין השנה מסיבה זו בדיוק. במרבית מוסדות החינוך בעדה החרדית ההנחיה זהה: אין סמארטפונים. כולם ממומנים במידה כזו או אחרת על ידי משרד החינוך. "פעם התקנות היו לילדים, היום הן להורים שלהם", מסבירה י', אם לארבעה מבית שמש. "הילדים שלי נשארו בבית השנה".
מכשיר שלא עבר ועדת רבנים עם התאמה שתהפוך אותו ל"טיפש" נפסל. ההשלכות על מפרי ההנחיה חמורות. "הכל היה בסדר עד שגילו שיש לי סמארטפון, ושלחו את הילדים הביתה", מתארת ת', אם לחמישה מצפון הארץ. "פניתי למשרד החינוך ואמרו לי: 'אלה תקנות המוסד'. אני יושבת עם הילדה שבורה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים (חרדים) יש סמכות לקבוע את תקנוני בית הספר. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, במקרים של שלילה גורפת על רקע שימוש בטלפון חכם, כאשר הוא משמש לצורכי פרנסה, ולטפל בנושא בהתאם".