היום הראשון ללימודים הוא אולי היום היחיד בו הילדים באמת מתרגשים ללכת לבית הספר, אבל ישנם לא מעט ילדים בישראל שעבורם שנת הלימודים עדיין לא החלה. כך למשל אייל בראל היה אמור להתחיל אתמול (שישי) את כיתה ב', אך הוא אובחן כחולה בסרטן. הוא מטופל כבר חצי שנה במרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים ונאלץ להפסיד את פתיחת שנת הלימודים. "זה קצת מבאס שאני לא יכול לחזור עכשיו לבית הספר אלא רק עוד חצי שנה, כי חצי שנה זה המון זמן", הוא אומר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הילי בת ה-6 החמיצה את היום הראשון לכיתה א' בגלל מחלה, עבור אמה מדובר גם כן בחוויה לא פשוטה: "זה מה שהנחית אותנו לקרקע", סיפרה עדי אמסלם. "הילי לומדת ועושה דברים בבית ובמחלקה ואני מאמינה שבשנה הבאה היא תגיע במצב הכי טוב לבית הספר". גם אביו של אייל, אביעד מנסה להכניס דברים לפרופורציות: "אנחנו מתמודדים פה עם משהו שהוא גדול יותר מהפספוס של חווית פתיחת שנת הלימודים".
משרד החינוך עושה מאמצים על מנת לעזור לילדים שבשל הנסיבות לא הצליחו להגיע לבתי הספר בפתיחת השנה, ומפעיל בבתי החולים מרכזים חינוכיים ומורות המנסות להשלים חלק מהפערים. אך גם קיימת בעיה נוספת - מה קורה כאשר בית הספר לא יכול לענות על הצרכים המיוחדים של הילד?
היילי בת ה-6 סובלת משילוב של שיתוק מוחין ותסמונת נדירה שגורמת לה מכלול מומים בכל חלקי הגוף ורק בחצי השנה האחרונה, לאחר שעברה טיפולים מתאימים היא התחילה ללכת. הוריה חששו שבבית הספר אליו היא אמורה ללכת היא לא תוכל לתרגל את כישורי ההליכה שלה, דבר שעלול להשפיע על מצבה הבריאותי.
יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, אמה של היילי, נועה סגל-פולישר לא ידעה עדיין אם היא תוכל להתחיל את לימודיה: "כל כך הרבה חוויות רגשיות מינימליות שהן כל כך ברורות לילדים ולהורים אחרים, היא לא תוכל לחוות את זה", כך אמרה רק ביום רביעי האחרון. "היא לא תוכל לראות את אמא מתרגשת ואומרת לה 'תראי הנה המורה החדשה', איך אפשר לקחת גם את זה ממנה?".
ביום חמישי הגיעה ההודעה ממשרד החינוך המבשרת כי היילי תוכל להתחיל ללמוד במסגרת המתאימה לה. אבל, למרות המאמץ שמשקיע משרד החינוך במציאת פתרונות לילדים עם צרכים מיוחדים הבעיה עדיין קיימת. "ילד בלי כל הסל שאמור לאפשר לו להיות חלק ממערכת החינוך, לא יכול להיות חלק מהמערכת הזאת", מסבירה עו"ד רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
בעקבות המצב הזה, בו לא מתקיימים תנאים המאפשרים את קליטת הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, מאות ילדים פיספסו את היום הראשון ללימודים מתוך החשש של הוריהם שבית הספר לא מתאים לצרכיהם. "אם רק היה דרך בה המשרדים הממשלתיים היו מתקשרים ביניהם בדרך שבה ניתן יהיה להיערך מראש לכל המקרים, 90% מהמקרים היו יכולים להיפתר מראש", אומרת חברת הכנסת קארין אלהרר מ"יש עתיד", יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: תקציב החינוך המיוחד ייגדל בכ-450 מיליון שקלים ויעמוד השנה על 7.5 מיליארד שקלים. נכון ליום פתיחת הלימודים כמעט כל התלמידים שובצו בכל זאת למסגרו חינוך.