הורים רבים מייחלים לסיום החופש הגדול וחזרה לשגרה, אולם יש מי שעבורם החופש הגדול הוא לא פחות מטראומה יש מי שמבלים את הקיץ כולו ברעב, בין היתר משעמום - שעמום שהם לא חווים במהלך שנת הלימודים. אם במהלך השנה הילדים הללו מקבלים ארוחה חמה בבית הספר או בצהרון תמורת השתתפות סמלית, בחופש הגדול אפילו את זה אין להם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
תמי, שסובלת ממחלת שרירים ומסכרת, לא רוצה להכניס מצלמות לביתה, בו היא מתגוררת עם בעלה וחמשת ילדיה, ומרגישה יותר בנוח על הספסל שמתחת לבניין. היא מסבירה שגם שנת הלימודים אינה חפה מבעיות. "אין לשירה, הבת שלי, איפה לעשות שיעורי בית", היא מסבירה. "אני אומרת לה שאם היא יכולה לעשות אותם בבית הספר, אני אשמח".
גם נאווה לא מתרגשת לקראת פתיחת שנת הלימודים. מדי חודש היא מרוויחה 1,800 שקלים מטיפול בשני קשישים, ורוכשת את המצרכים הבסיסיים להם היא זקוקה במכולת של עמותת "חסדי יד ביד". היא מסבירה ש"בלי המקום הזה אני אבודה". השבוע רכשה ממרחים לכריכים עבור שלושת ילדיה, אך היא לא אופטימית: "זה לא יחזיק הרבה זמן - לפעמים גם בערב הם חוזרים עוד פעם לאותה פרוסה, כי אין מה לתת להם".
"כל ילד רוצה לבוא עם מישהו חדש ויפה"
"בתחילת שנה ילד מגיע לבית הספר ומסתכלים על הנעליים שלו, על התיק שלו, על הקלמר שלו - כל ילד רוצה לבוא עם משהו חדש ויפה, וזה לא נעים שאני צריכה לבקש מחברות שיעזרו לי", מסבירה רחל, אם לארבעה מלוד. "אם הילדים יצטרכו שיעורים פרטיים או חוגים, אין סיכוי שזה יקרה. קיבלתי עכשיו 500 שקלים בקצבת ילדים, ו-350 שקלים מזה הלכו רק לתרופות".
בישראל חיים כ-800 אלף ילדים עניים, אחד מכל שלושה. כמו במקרים נוספים, גם כאן במקומות שבהם המדינה מוותרת נכנסות העמותות. בעמותת "חסדי נעמי" לבדה חילקו השבוע 10,000 ילקוטים, ואילו "חסדי יד ביד" חילקו 12 אלף נוספים.
"כל הורה ששולח את הילד שלו לבית הספר רוצה לדעת שהוא נותן לילד שלו את הכלים המיטביים להצלחה", מסביר מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב. "לילדים העניים פשוט אין את זה, אין להם הזדמנות שווה. הסיכוי שלהם להידרדר לאלימות, להיפלט ממערכת החינוך או ללכת לפנימייה הוא גבוה הרבה יותר מהסיכוי שלהם להגיע לאוניברסיטה. רוב הסיכויים שהם יהיו גם ראשי משפחות עניים".
לפניות עבור שירה ותמי - עמותת חסדי נעמי - http://www.naomi.org.il/?page_id=838