(אילוסטרציה), למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: חדשות 2)
אילוסטרציה | צילום: חדשות 2

משרד החינוך פרסם היום (שני) לראשונה את התמונה החינוכית הארצית - מדד חדש שעוסק בעשייה החינוכית בדגש על השילוב בין הישגים, ערכים ותרומה לקהילה. "מהיום, הישגי בתי הספר משקפים ערכים חברתיים ולימודיים", הדגישו במשרד. מהנתונים עולה כי בין השנים 2014 ל-2015 חלה עלייה של כ-3.3% בזכאות לבגרות בקרב כלל תלמידי התיכון, אך בשכבת י"ב העלייה מסתכמת רק ב-0.6%.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

המדד עוסק בבתי הספר התיכוניים ומשלב בין הישגים לבין מעורבות חברתית ונתונים נוספים - נשירה, טוהר הבחירות, הקשר בין מורים לתלמידים ועוד. בעבר המדידה הארצית התייחסה רק לשיעור הזכאות לבגרות, וכעת במשרד שואפים להציג תמונה ברורה של "העשייה החינוכית והערכית" של בתי הספר.

כמו כן פרסם המשרד כי ב-2015, עוד לפני הרפורמה של בנט בכל הקשור ללימודי המתמטיקה, חלה עלייה מתונה של 0.9% בנרשמים לחמש יחידות מתמטיקה. לאחרונה פרסם המשרד נתונים מעודדים בהרבה הנוגעים לשנת 2016.

בנוסף הדגישו במשרד כי בעקבות רפורצת ה"למידה המשמעותית" שקידם השר הקודם שי פירון חלה עלייה של 13% במעורבות החברתית. כמו כן 72% מהתלמידים דיווחו על מאמצי בית הספר לקידום סובלנות וחלה ירידה קלה של כ-1% במספר אירועי האלימות. במדד הקרבה והאכפתיות בין המורים לתלמידים חלה ירידה של 1%.

ישיר: חשיפת נתוני משרד החינוך (צילום: ששון תירם, יוסי זימר, פלאש 90)
"לא לפספס את הערכים". בנט | צילום: ששון תירם, יוסי זימר, פלאש 90

"לא מכונות של ציונים"

מדדים נוספים בהם חל שיפור: התמדה בלימודים (0.7%), נשירה ממוסדות חינוך (0.2) וטוהר בחינות (0.1%). "התמונה החינוכית" היא חלק מרפורמת הלמידה המשמעותית שהנהיג שר החינוך הקודם שי פירון, ובמסגרתה הורחבו פעילויות חינוכיות לצד גיוון בשיטות ההערכה והלמידה. במשרד הדגישו כי המדד "מהווה כלי עבודה בידי מנהל בית הספר וצוותו, שתפרוס בפניהם תמונה רחבה של העשייה הבית ספרית, ותאפשר להם לקבוע יעדים לחיזוק, לשינוי ולשיפור".

"בתי הספר הם לא מכונות של ציונים אלא חממות של ערכים", אמר בנט. "בית ספר שבודק את התלמידים רק לפי הציון - לא מעניק חינוך, אלא נותן מסר שלילי לתלמידים. הבטחתי למורים שפגשתי בשטח והיום אני מקיים - נמדוד בתי ספר לפי מדדי איכות, ערכים ומניעת נשירה לצד מדידת זכאות. אני מאמין ששינוי שיטת המדידה תביא לשינוי משמעותי במערכת החינוך. מדידה לא סותרת ערכים. היא כלי לצמיחה ולשיפור. השאלה האמיתית היא מה מודדים. אם מודדים רק הצלחות וזכאות - מפספסים את הערכים, את ההתעקשות על כל תלמיד, את החינוך לעזרה לזולת, ואת זה אנחנו משנים היום".

במשרד הדגישו כי אין כוונה ליצור "טבלאות ליגה" ולדרג את בתי הספר, ולכן קיימת הפרדה בין כל מדד גם ברמה הארצית וגם ברמת הרשות ובתי הספר. "כדי למנוע תחרות לא הוגנת בין מוסדות החינוך, התמונה מציגה את הישגי המוסד החינוכי לאורך השנים, ביחס לממוצע הארצי וביחס לבתי הספר הדומים לו – מבחינת גודל ומדד הטיפוח". עוד ציינו כי בעבר כלל בתי הספר התיכוניים נמדדו באותו האופן, דבר אשר פגע במוסדות מרקע חברתי–כלכלי נמוך.