רגע לפני שהשערים נפתחים, הצעצועים יוצאים מהארגז ושנת לימודים חדשה נפתחת, ניסינו לבדוק עם הנשים והגברים שאחראים על הטיפול והחינוך של הילדים שלנו מה יכול להוציא אותם משלוותם.
אז הנה המשפטים שהכי מעצבנים את הגננות והגננים:
1. "אל תשאלו איזה בוקר היה לי איתו, לקח לו שעה לצחצח שיניים ועוד שעה להתלבש, כזה נודניק" - הורים שעושים שיימינג לילדים שלהם בשיחת בוקר שגרתית איתנו, ומעמידים אותנו בינם לבין הילד מביכות אותנו ומצערות את הילד שלכם, שהולך עם התחושה הזאת כל היום בגן.
2. "את לא חושבת שכבר צריך להתחיל לדבר איתם על חנוכה?" - אל תתערבו בתכנית הלימודים שלנו כאילו לא נערכנו אליה שנה מראש לפי תכניות עבודה קבועות ויומן מול העיניים.
3. "נתקעתי בעבודה, אאחר ממש ב-10 דקות לאסוף את יובל" - פקקים, גשם, בוס תובעני - יש אלף סיבות שבגללן אפשר לאחר. דמיינו לעצמכם מצב שאנחנו היינו פותחות את הגן באיחור של עשר דקות, סביר להניח שהיינו כבר מוותרת על יום העבודה רק כדי לא לחטוף את המהלומות. הפקקים תמיד באותה שעה ובעבודה יודעים שיש לכם ילדים, פשוט תצאו קצת יותר מוקדם. ואם כבר איחרתם, לפחות תתנצלו.
4. "למה את לא עונה? התקשרתי 5 פעמים" - בשעות העבודה אנחנו מניחות את הנייד בצד ותשומת הלב שלנו כולה מוקדשת לעוללים שלכם, אנחנו לא יכולות לתת מענה טלפוני לכל ההורים בגן. וכן, הוא אכל, החלפנו לו, הרדמנו אותו וחיבקנו אותו כשנפל ובכה. אין צורך להתקשר אלינו לוודא את זה עשרים פעם ביום.
5. "מה? יואבי עם חום? בבוקר הוא היה בסדר גמור" - הורים שמתפלאים שלילד שלהם עלה החום שעה אחרי שהגיע לגן, הם לא יודו בחיים שהוא כבר עם חום מהלילה ודחפו לו נר שההשפעה שלו ירדה אחרי כמה שעות. אל תביאו את הילדים שלכם עם חום לגן, ילד חולה יכול להדביק את כל הגן ושאר ההורים עובדים בדיוק כמוכם. ומה אתם הייתם אומרים אם אנחנו היינו מגיעות חולות לגן?
6. "בעלי/אשתי יודע/ת את התשובה"- ההורים שלא מסונכרנים עם ביניהם ולא יודעים לענות על שאלות חשובות, כמו מתי ירד לו החום? האם הוא באמת אלרגי לזה? באיזה שעה הוא התעורר היום?
7. "לפי הגישה הקוגניטיבית/ על סמך מחקרים אחרונים הייתי מציע לך..." - אנחנו שמחים שאתה משכיל ובקיא בתחומים רבים, אך תזכור שאנחנו מקצועיות בתחומנו, עברנו הכשרה ובעלות ניסיון וגם אנחנו מתעדכנות במידע פורץ דרך בתחום העיסוק שלנו. סמכו עלינו.
8. "בבית זה לא היה קורה/בבית הוא גמול כבר מזמן/בבית הוא אף פעם לא מרביץ...."
"חשוב לזכור שפתיחת שנה"ל לגן היא אירוע חשוב לילדים, אך גם לגננת", מדגישה עידית צולמן, ראש התכנית להכשרת גננות בגן פרטי במכללת לוינסקי לחינוך וגננת ותיקה בעצמה.
"הגננת עוברות גם היא תקופת הסתגלות והיא צריכה שההורים יאמינו בה ויתמכו בה. הגננת יודעת להתמודד עם הילדים, היא הרי הוכשרה לכך ומנוסה בכך ולכן צריכה גם גיבוי מההורים. גם להורים יש מקום בהכנת הילדים כך שהגן יהיה חוויה טובה עבור הילדים וגם להתנהלות בבית יש מקום לכך. אנחנו מצפות שההורים ישתפו את הגננת בכל בעיה ושאלה, שיהיו מעורבים אך פחות מתערבים ושידעו שלרוב הילדים אוהבים ואפילו מסתכלים בהערצה על הגננת ולכן חשוב לשמור על דמותה בפניהם".