"זו המוטיבציה, כדי שיהיו לנו בקצה אזרחים טובים יותר במדינה. מי שעושה צבא הופך לאזרח טוב יותר. ארץ ישראל זה גולני, צנחנים, גבעתי. אלה הבנים שלי, זו הנחת שלי". בבנייני האומה בירושלים התקיים הערב (שלישי) טקס הענקת פרס ישראל לשנת תשע"ז במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין ושר החינוך נפתלי בנט. בין תשעת הזוכים היה גם צביקה לוי, "האבא של החיילים הבודדים" - שקיבל את הפרס לקול תשואות הקהל.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בפתח הטקס, בירך שר החינוך בנט את הזוכים. "מדינת ישראל חייבת להיות אור לגויים ביזמות", אמר בנט. "הסתכלו מסביבכם, בכל מקום יש תיקון המחכה לכם. בכל מקום יש עוולה המחכה רק לכם. בכל פינת רחוב יש יוזמה שרק אתם יכולים ליזום. כשר החינוך של מדינת ישראל, אני אומר לכם: יש ציון אחד בתעודה שלא קיים, אבל דווקא הוא יגרום לכם להצליח בחייכם, תהיו יזמים. קומו, עשו מעשה".

פרס ישראל למפעל חיים ותרומה מיוחדת למדינה הוענק לצביקה לוי ודוידלה בארי. הפרס ניתן ללוי, המכונה "האבא של החיילים" על התגייסותו למען החיילים הבודדים, ולבארי - מנכ"ל עמותת אלע"ד - על הפיכת עיר דוד לאתר מורשת ותיירות מן המעלה הראשונה.

בעת הענקת הפרס ללוי נעמד הקהל על רגליו והריע לו למשך רגעים ארוכים. "זה התחיל כבר לפני 25 שנים או יותר", הסביר לוי בסרטון שנערך לכבוד קבלת הפרס. "רפול אמר לי 'תשמע, צביקה, יש חבר'ה שלא מתגייסים, יושבים על הברזלים במגדל העמק, לא תאסוף אותם – אני אעזור לך לגייס אותם'. הייתי קם בארבע בבוקר לעבוד בגידולי השדה, ובשלוש הייתי מסתובב בעיירות פיתוח ולאט לאט מגייס את החבר'ה האלה".

"חייבים להיות אור לגויים". בנט (צילום: שלומי אמסלם)
"חייבים להיות אור לגויים". בנט | צילום: שלומי אמסלם
"האבא של החיילים הבודדים". לוי (צילום: באדיבות ערוץ 1, חדשות)
"האבא של החיילים הבודדים". לוי | צילום: באדיבות ערוץ 1, חדשות

לוי: "החיילים שלי תמיד הגיעו למקום הראשון במסעות הכומתה"

לוי המשיך: "מה שמרגש אותי בעבודה הזאת זה לראות את החיילים במסעות עם כומתה. תמיד הם היו מגיעים למקום הראשון ומקבלים את הכומתה של המ"פ. אני תמיד מבסוט ממה שיש - העיקר שיש דגל ישראל בכניסה לבית. עם ישראל חי".

עם קבלת הפרס, חלק לוי עם הקהל סיפור מרגש על ג'ולי ויינר ז"ל, אחת החיילות שבה טיפל, שנרצחה בפיגוע דריסה בתחנת אוטובוס בצומת אזור בשנת 2001, בדרכה להתחיל את קורס הקצינות. "היא צלצלה אליי מתחנת האוטובוס ואמרה לי 'צביקה, בוחנים אותי על 'התקווה'. אתה רוצה אולי לשיר איתי?'", הוא שחזר. "אמרתי לה 'בשמחה'. שרתי בית והיא שרה בית, אני שרתי בית. בסוף היא שרה לבד את ההמנון. כשהגיע המשפט 'להיות עם חופשי בארצנו' נגדע קולה ויותר לא שמעתי אותה. ניסיתי לצלצל כמה פעמים והיא לא ענתה לי. אחרי שלוש-ארבע דקות שמעתי מבזק בגלי צה"ל שבו בישרו על  פיגוע בתחנת האוטובוס באזור - שמונה הרוגים".

בנוסף לויינר נרצחו בפיגוע שבעה חיילים ואזרחית, שנדרסו למוות כשמחבל נהג באוטובוס ופגע בממתינים בתחנה. יחד עם ויינר נהרגו: סמ"ר מגדיש אופיר, סמל אילוז דוד, סמל לוי רחלי, סמל פולונסקי כוכי, רב"ט מנביץ אלכסנדר, רב"ט קריסי יסמין ושמחה שטרית.

"מי שעושה צבא נהפך לאזרח טוב יותר" (צילום: באדיבות ערוץ 1, חדשות)
"מי שעושה צבא נהפך לאזרח טוב יותר" | צילום: באדיבות ערוץ 1, חדשות

לוי המשיך: "רצתי מהר, עצרתי את האוטו, לבשתי מדי זית, כומתה אדומה על הראש וטסתי למקום הפיגוע ואמרתי להם: 'יש פה חיילת בודדה הרוגה. אני אזהה לכם אותה במידי'. היא הייתה זרוקה 20 מטר מתחנת הדלק עם הטלפון שמוט. מילותיה האחרונות של ג'ולי ויינר ז"ל, עולה מצרפת, היו של 'התקווה'. לכן, כששרים את התקווה כל יום העצמאות, בכל יום הזיכרון – זכרה עולה בי, בדמי ובנפשי".

לוי, אלוף משנה במילואים שירת שנים ארוכות בצנחנים ולאחר מלחמת לבנון הראשונה גייס עצמו למעורבות עמוקה בהתנדבות בעזרה לחיילים בודדים. במשך 21 שנות פועלו סייע לוי ללמעלה ב-900 חיילים וחיילות.

"עיר דוד - מפעל חיים" (צילום: דניאל נחמיה, חדשות 2)
"עיר דוד - מפעל חיים" | צילום: דניאל נחמיה, חדשות 2

כאמור, הפרס למפעל חיים הוענק גם לדוד (דוידלה) בארי. "לא חלמתי שזו תהיה השליחות שלי", אמר בארי במעמד קבלת הפרס. "היה לי ברור שאני מחפש חיים עם משמעות. כשאני מרגיש את ההתאמה שלי לדבר מסוים, אז אני זורם עם התחושות ועם האינטואיציה הזאת. הרגשתי שיש לי תפקיד במקום הזה – אז מימשתי אותו. אתה מרגיש שאתה בן לשושלת עתיקה. מה שמרגש זה מציאה של ממצאים שמוזכרים בתנ"ך. מצאנו פה חותמת של המלך חזקיה, שכתוב 'חזקיה בן אחז מלך יהודה'. אי אפשר להתווכח".

בנוסף ללוי ובארי, פרסי ישראל חולקו לשבעה חוקרים בתחומי ההנדסה, החינוך, מחשבת ישראל, מוסיקה, מדעי החיים, משפטים וספורט. כלת הפרס המבוגרת ביותר היא ניצולת השואה אגנס קלטי (96), שקיבלה את הפרס בתחום הספורט לאחר שזכתה ב-10 מדליות אולימפיות כשייצגה את מולדתה הונגריה. בנוסף אליה זכה בתחום חקר ההנדסה פרופ' אורי שקד (74), שנחשב לאחד מבכירי המדענים בעולם בתחום הבקרה התיאורטית.

כמו כן, בתחום חקר החינוך זכתה פרופ' מלכה מרגלית, חוקרת בתחום החינוך המיוחד וחקר ליקויי הלמידה מהמובילות בעולם. בתחום חקר מחשבת ישראל זכה פרופ' יהודה ליבס, חוקר מוביל בחקר הספרות המיסטית היהודית לדורותיה. המוסיקאי והפדגוג פרופ' אריה ורדי זכה בפרס בתחום חקר המוסיקה לאור תרומתו הרבה לקידום תרבות המוסיקה הקלאסית בישראל.

בפרס בתחום חקר מדעי החיים זכה פרופ' יוסי ירדן שנמנה עם החשובים שבחוקרי הסרטן בעולם. בתחום חקר המשפטים זכתה פרופ' נילי כהן. בנימוקי השופטים נכתב כי "כהן היא מנהיגה אקדמית שנבחרה בגין הישגיה להיות נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים ויש לה קול חשוב במאבק על דמותו של המחקר המשפטי והאקדמי בחברה הישראלית".