7.5 מיליארד שקלים בשנה: זה סך אובדן ההכנסות למשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות בישראל בשנת 2015 - כך עולה ממחקר חדש שנערך במשרד הכלכלה. הנתונים כוללים את הפגיעה הכפולה בהורים: גם עלות הטיפול וגם הקושי למצוא תעסוקה.

מעל ל-300 אלף הורים לילדים בעלי מוגבלויות חיים בישראל, רבים מהם מספרים על הקושי למצוא מקום עבודה שיסכים לקבלם עם התנאים המיוחדים להם הם זקוקים.  "אחרי הלידה שלי הבוסית שלי אמרה לי: 'אנחנו עובדים סוציאליים של אנשים לא של עובדים שלנו. ואני לא יכולה לקבל אותך בחזרה לעבודה'", מספרת ורד נוריאל שמאז שהתאומות שירה ועדי, שתיהן ילדות עם צרכים מיוחדים, נולדו לפני 9 שנים, לא חזרה לעבוד.

ימי הטיפול וההשגחה הצמודה שהן זקוקות לה, במשך רוב שעות היממה, הובילה את מקומות העבודה לתת לורד את אותה התשובה. "קודם כל מסתכלים עלייך אחרת ושואלים: 'כמה ימי מחלה את צריכה?, כמה שעות?', זה לא משהו צפוי".

93% מההורים שאינם עובדים מעוניינים לחזור לעבודה

"רוב הנטל, כשיש ילד עם מוגבלות או ילדים עם מוגבלות בעצם נופל על האימהות", אומר בני פפרמן ראש מנהל מחקר במשרד הכלכלה. "ראשית, צריך לפעול בתחום של סיוע למשפחות בזמן שהן נקלעות למצב ודבר נוסף שצריך זה את המעסיקים".

על פי נתוני המחקר, הורים לילדים עם מוגבלות נעדרים בממוצע למעלה משמונה ימים בחודש. 93% מההורים שאינם עובדים מעוניינים לחזור לעבודה, 30% טוענים כי קידומם נפגע וכמעט רבע מהם נאלץ לעזוב או להחליף מקום עבודה.

אולם הביקורת אינה רק כלפי המעסיקים. ההורים טוענים כי לצד המעסיקים שצריכים לגלות התחשבות, המדינה צריכה לגבש פתרון שיכלול הארכה של שעות הלימוד במסגרות החינוך והגדלה של מספר ימי החופשה.