שקופות ומנוצלות: כ-4,000 עובדות זרות מגיעות מדי שנה לארץ לעבוד בסיעוד. למרות שזה מנוגד לחוק, דורשים מהם לשלם הון עבורם כדי להרוויח שכר מינימום - בעבודה שהישראלים לא רוצים לעבוד בה. בכנסת כבד הגדירו את התהליך "הלבנת הון", אך התעריף ממשיך לעלות וסבלן של העובדות גובר. נוסף על כך, מתעוררת התחושה שלאיש לא אכפת מהניצול הפוגעני של העובדות שחיות בינינו כבלתי נראות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עובדות זרות רבות סיפרו לנו כי נדרשו לשלם אלפי דולרים רק עבור הזכות להיות מועסקות בישראל. אם חברה נמדדת לפי היחס שלה לחלשים, אנחנו נכשלנו - הנשים הללו שרוצות לעבוד בישראל נמצאות בעמדה חסרת כוח. הנוהל אמנם מנוגד לחוק, אך הוא נפוץ כבר שנים רבות. "לפי החוק, חברת כוח אדם רשאית לגבות מהמעסיק עד אלפיים שקלים, אבל מהעובדת עצמה אסור להן לגבות כלום", הסבירה עידית לבוביץ', רכזת תחום סיעוד בעמותת קו לעובד, אך החוק לא נאכף.
"אין לנו ברירה אחרת - הייתי שם מורה, אבל הפרנסה שם היא 200 דולר. ופה 1500-1600 דולר, בגלל זה אני פה", סיפרה אמביקה צ'טרי, עובדת סיעודית מנפאל. "שילמתי 9,000 דולר - לקח לי להחזיר אותם שנה וחצי". אמביקה השאירה את משפחתה, בעלה וילדיה מאחור: "זה כל הלב שלי". המשפחה מתקשרת באמצעות הסקייפ, ובנה רוהיטו סיפר כי הוא עדיין זוכר את אותו היום בגיל 11, כאשר אמו עזבה: "זה קשה להיפרד מאמא לכל כך הרבה זמן".
"לא רוצה שהילדים שלי יסבלו כמוני"
אמביקה היא אחת מארבעים אלף נשים שהגיעו לעבוד בישראל כעובדות סיעודיות. על פי ההערכות, תעשיית התשלום בשחור מגלגלת 32 מיליון דולרים בשנה, כ-128 מיליון שקלים. העובדות מרוויחות פחות משכר מינימום, ונדרשות לשלם כ-70% מהמשכורת הראשונה שלהם כתנאי לקבלת העבודה.
מנהלת חברת כוח אדם טענה בפני המצלמה הנסתרת כי "זו בעיה שלהן, הן רוצות לנסוע. לפה הם באים כי הם יודעים שהם מרוויחים הכי טוב ומקבלים תנאים סוציאליים. אף אחד לא עומד להם עם נבוט על הראש - יש להם ברירה. הכריחו אותן? אז למה הן בוכות?"
קבענו פגישה עם סוכן פיליפיני שעובד בישראל עם סוכנות מקומית, כדי להבין איך השיטה עובדת: הוא הודה בפני המצלמות כי הסוכנות בישראל "תקבל משהו כמו 50 אחוז" והעובדת תשלם 7,500-7,600 דולרים בשחור כדי לעבוד בישראל. הכסף לא עובר ידיים בארץ, ואם העובדת תתלונן הסוכנים בישראל יוכלו לטעון שלא ידעו מהשיטה. מעסיקתו של הסוכן בישראל הודה ש"אין דרך" להוריד את המחיר: "אני לא נכנסת לדברים האלה, אלא מתעסקת ברמה המקצועית", אמרה המנהלת.
"אני לא רוצה שהבנות שלי יעבדו כאן ויסבלו ויקריבו כמו שאני מקריבה", טענה אנני מגדאו, מטפלת מהפיליפינים - שנדרשה לשלם אלפי דולרים עבור אחותה, למרות שזו לבסוף לא הגיעה לעבוד בישראל בגלל שנכנסה להריון. "חלק מהסוכנים התנכלו לנו בצורה נוראית", היא הוסיפה. העובדות הזרות מפחדות שבגלל שחשפו את מנגנון הניצול הן יגורשו.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה לכתבה: "תופעת גביית דמי התיווך מעובדים זרים תופעה פסולה וחמורה אשר מונהגת על ידי חברות פרטיות בארץ ובחו"ל. הפתרון להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות הסכמים בין מדינות. במהלך ארבע השנים האחרונות נחתמו הסכמים מהסוג הזה עם ממשלות תאילנד, רומניה, מולדוביה ובולגריה, וכרגע מתבצעת עבודה אינטנסיבית לקידום הסכמים עם ממשלת סין. המטרה העיקרית להסכמים היא פיקוח ובקרה ושמירה על זכויות וליווי גיוס העובדים הזרים".