הפרידה קורעת הלב של בת זוגו של אליאב מעל קברו: "קראת לי אשתי לעתיד, אז איפה אתה אהובי לעתיד?"

סרן אליאב חיים צפלמוס, בן 21 מחיפה, קצין לוחם בגדוד 603 של חטיבה 7, שנפל אתמול במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון, הובא הבוקר (שישי) למנוחות.

האירוע הקשה התרחש באזור נהר הליטני, כאשר רכב ההאמר שבו נסע אליאב התהפך. באותה תאונה נפצעו שלושה לוחמי צה"ל נוספים קל. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ומשפחותיהם עודכנו. קודם לכן, שני לוחמי צה"ל נפצעו מתאונה מבצעית אחרת בדרום לבנון - ופונו לבית החולים. מתחקיר ראשוני שבוצע מסתמן כי הלוחמים נפצעו משימוש לא ראוי בתחמושת.

חלי, אימו של אליאב ז"ל נפרדה ממנו בהספד קורע לב. "אליאבי שלי, מאיפה מתחילים בכלל? איך אימא יכולה להספיד בן? זה רק במדינה שלנו יכול להיות? זה לא נתפס, איך אפשר לעמוד פה ולדבר עליך בזמן עבר", אמרה. "אתה הראשון שהביא לנו אור וצחוק ומשמעות, אתה הבכור שלנו, המצפן ומודל החיקוי של האחים שלך". היא תיארה את בנה כאדם רגיש ונחוש, שתמיד דאג לאחרים ובחר בשירות משמעותי מתוך תחושת שליחות ואהבה למדינה ולמשפחתו.

בהמשך נשאה האם דברים על החלל העצום שהניח אחריו: "ועכשיו הבית ריק, מי ימלא אותו? הלב שלנו שבור לרסיסים, אני לא מאמינה שזה קורה. אליאב, תשלח לנו כוחות". היא סיפרה גם על הבטחה של בנה שלא הספיק לקיים, לתרום למשפחה נזקקת, וחתמה במילים: "לא הספקת, הלכת מוקדם מדי, אנחנו אוהבים אותך, סליחה, שמור עלינו".

ענבר כהן בת זוגו של אליאב ז"ל נפרדה ממנו בכאב ובדמעות לאחר חמש שנות זוגיות. "אליאבי שלי, אושר שלי אני לא מוצאת להגיד את המילים הנכונות. איך אפשר להספיד אותך?", היא אמרה. "הכול מרגיש כמו סיוט שאני רק מחכה להתעורר ממנו". היא הוסיפה בדמעות: אני כל כך כועסת ובו זמנית אסירת תודה על ה-5 שנים שלנו. הבטחת שתשמור על עצמך, אז למה אתה לא חוזר? עוד שבועיים היית צריך לעבור תפקיד. אלוהים, למה לקחת לי אותו?"

בהמשך סיפרה ענבר על העתיד המשותף שתכננו ועל החלומות שנגדעו: "אושר שלי, תודה שהיית בשבילי אהבה שהיית צריכה להיות בסרטים. היינו צריכים לטוס לחו"ל, להתחתן, להביא ילדים. קראת לי אשתי לעתיד, אז איפה אתה אהובי לעתיד?". בהמשך סיפרה ענבר על העתיד המשותף שתכננו ועל החלומות שנגדעו: "תודה שהיית בשבילי אהבה שהיית צריכה להיות בסרטים. היינו צריכים לטוס לחו"ל, להתחתן, להביא ילדים", היא תיארה בכאב. "קראת לי אשתי לעתיד, אז איפה אתה אהובי לעתיד?" את דבריה חתמה בפרידה כואבת: "תשמור עלינו אהוב ליבי".

ליאל, אחותו של אליאב ז"ל ספדה לו בכאב בהלווייתו. "אליאב שלי, אחי הבכור, אני מסרבת להאמין שאני עומדת כאן ומספידה אותך. מהרגע שהקצינים נכנסו בדלת אתמול יש לי חור ענק בלב שלא יתמלא שוב. היית הלב הפועם של הבית", אמרה. היא שיתפה בשיחה שקיימה איתו לפני כניסתו ללבנון: "שאלתי אותך אם אתה מפחד להיכנס ללבנון, ואמרת לי - 'ברור, מי שאומר לך שהוא לא מפחד הוא שקרן'". לדבריה, למרות הפחד, אחיה נתן את כולו למען חייליו ולמען עם ישראל.

היא סיפרה על הקשר המיוחד ביניהם ועל ההשפעה העצומה שהייתה לאחיה על חייה: "היית תמיד מודל החיקוי שלי. התחלתי בעקבותיך לשמור שבת, ביחד שמרנו שבת, היה משהו מיוחד בביחד שלנו. כמה שהייתי מוכנה לתת בשביל עוד שבת איתך". היא הוסיפה: "אכלתי כמוך, השקעתי בלימודים, אין לך מושג כמה רציתי להיות כמוך. תמיד היית שם לעזור לי".

סא"ל רן, מפקד גדוד 603, ספד לאליאב ז"ל. "צפא, קשה לדבר עליך בלשון עבר. היית מפקד אחראי, דאגת לכל אחד מפקודיך ואנשיך, קצין נעים הליכות, יפה תואר, אוהב לצחוק", אמר מפקדו. "לפני שלושה חודשים הענקתי לך את דרגת הסגן. איבדתי חבר, צה"ל איבד מפקד מצטיין ועם ישראל איבד את אחד מטובי בניו".

בהמשך ההספד שיתף סא"ל רן בזיכרונות מהלחימה המשותפת בלבנון: "מי מסוגל לישון שבועות בתוך שיח בלבנון ועדיין לשמור על החיוך והאנרגיות?". הוא פנה גם להוריו של הקצין שנפל ואמר: "חליו ובני, גידלתם ילד מדהים". הוא חתם את דבריו ואמר: "נמשיך ללכת בדרך, מצדיע לך בדרכך אחרונה".

גיא וסער, חברי ילדותו של אליאב ז"ל ספדו לו ושחזרו את הזיכרונות המשותפים מאז היו ילדים. "אליאב אחי, מגיל 6 מה לא עברנו ביחד", אמרו בכאב. "אני לא מאמין, כולי רועד. אני זוכר הכול, את הטיולים השנתיים, את היום שהכרתי את ענברי, את הצחוקים ואיך היינו עפים ביחד מהשיעור". הם נזכרו גם בשיחות על השירות הצבאי ובדרכו לקצונה: "היה לנו ברור שתקבל את הסרן".

בהמשך תיארו את חברם כאדם ערכי, שהפך עם השנים לדמות הרצינית בחבורה: "תמיד האמנת בשליחות, היית אדם של ערכים". הם הבטיחו לשמור על הקשר עם משפחתו ואמרו: "אליאב אח שלנו, אהוב שלנו, לנצח נזכור בכל מעשה שנעשה". בסיום ההספד קראו החברים בקול שבור: "לנצח אחי, נזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע".

מיכל בן דוד, אימו של נריה בן דוד ז"ל, שנפל בקרבות 7 באוקטובר ושירת לצד סרן אליאב חיים צפלמוס ז"ל נשאה דברים בהלווייתו. היא סיפרה על הקשר בין שני הלוחמים ועל המפגש שלה עם אליאב לאחר נפילת בנה. "באתי להעביר לכם שיחה מנריה שנפל ב-7 באוקטובר", אמרה, ונזכרה בדברים שאמר לה אליאב כשפגש אותה בתחנה המרכזית כשהתכוון ללחלוץ את ידה ואז הבין שהיא שומרת נגיעה: "אז אימא של נריה, שתדעי אני גם אקפיד על זה".

בהמשך דיברה על מורשתם של הלוחמים ועל הרצון להמשיך את דרכם: "לא שיערתי לאיזה גודל תגיע, הרוג מלכות", אמרה, והוסיפה: "בעזרת השם נפיץ את אור השליחות". את דבריה חתמה במסר למשפחת צפלמוס: "הבן שלכם נצור בליבי, נפיץ את האור שלנו".

קרין מזרחי, דודתו של אליאב ז"ל נפרדה ממנו בכאב בהלווייתו. "אליאבי אהוב שלנו, האור שלנו כבה. מי היה מאמין שבגיל כזה נצטרך להספיד את הדבר הטהור הזה", אמרה. היא נזכרה ברגעים המשותפים ובשמחות שכבר לא יחוו יחד: "זוכר שקפצת עליי שחזרתי מתאילנד? לא נזכה לחגוג ביחד את ימי ההולדת".

בהמשך סיפרה על אופיו ועל גאוותה בדרכו: "תמיד חשבת על כולם ולא חשבת על עצמך. תודה שנתת לי להיות דודה שרופה, עכשיו אני באמת שרופה, שרופה בכל הגוף". היא הוסיפה בכאב: "הערצתי אותך ואת הדרך שעברת. בחיים לא התלוננת, גם כשנפצעת. אני אוהבת אותך ולא מעכלת".

סיון ודודו, דודיו של אליאב ז"ל נפרדו ממנו: "אליאב אהוב שלנו, אני רוצה לצעוק, היד מסרבת לכתוב דברי פרידה", אמרו. "אליאבי שלנו, הבכור שלנו, מלח הארץ, מצטיין בכל דבר, עם העיניים הכי טובות שיש, מפקד מוערך, אלוף ברובוטיקה ושחמט". בדבריהם תיארו צעיר מצטיין וצנוע, שהיה מקור לגאווה גדולה עבור משפחתו.

בהמשך ההספד נשבר קולם כשדיברו על החלומות שנגדעו: "מה נעשה עכשיו עם כל התוכניות, איזה עתיד מזהיר בנינו בשבילך, ועכשיו מה נשאר לנו? כמה סיבות נתת לנו להתגאות". את דבריהם חתמו בבקשה מצמררת: "תשמור עלינו ותבקש רחמים על ההורים שלך והאחים שלך ושלח לנו כוחות להתמודד עם האובדן שלך".

ראש עיריית חיפה יונה יהב ומנכ"ל העירייה דוד לוריא הגיעו להלווייתו של אליאב ז"ל תושב העיר ובנה של חלי עובדת העירייה. אמש הוא ספד לו באומרו: "אליאב יצא להגן על עמו ועל מדינתו ולא ישוב עוד. הוא היה חלק מדור הגיבורים של מדינת ישראל. דור של צעירים עם חלומות, שאיפות ועתיד שלם לפניהם, שנושאים על כתפיהם אחריות עצומה לביטחון המדינה ולשלום אזרחיה. דור שמזכיר לכולנו מהן שליחות, מסירות ואהבת הארץ".

"אליאב הוא בנם של חלי, עובדת עיריית חיפה, ושל בני. חלי היקרה, כולנו - חברייך וחברותייך בעיריית חיפה - המומים וכואבים", כתב ראש עיריית חיפה.