הבנייה במתחם היוקרתי בסימן שאלה: כך נקלע שדה דב לבעיית "כימיקלי נצח"

"אני לא הייתי רוצה לגור בבניין שהוקם על אדמה שיש בה פיפס (PFAS)", מסבירה מירב עבאדי, מנהלת רגולציה של אדם, טבע ודין. בעוד אלפי אנשים משקיעים את מיטב כספם ברכישת דירות באחד האזורים היקרים ביותר במדינת ישראל - מתחם שדה דב בתל אביב - מתברר כי הם נכנסו למצב של חוסר ודאות עמוק.

זכו לכינוי המפוקפק "כימיקלי נצח"

שדה דב נחשב כיום לאחד ממתחמי הנדל"ן היוקרתיים ביותר, מקום שבו דירת ארבעה חדרים ממוצעת עולה כשמונה מיליון שקלים. אך מאחורי הקרקע היקרה מסתתרת בעיה יקרה, ואולי אפילו מסוכנת. מדובר ב-PFAS, קבוצת כימיקלים שזכו לכינוי המפוקפק "כימיקלי נצח" עקב זמן ההתפרקות הארוך שלהם בטבע. כימיקלים אלה נפוצים במוצרים דוחי שמן ומים, ושאריות שלהם נמצאות לרוב במקומות שבהם היו מתחמי כיבוי אש.

עוד ועוד מחקרים מראים כי הכימיקלים הללו פוגעים בבריאות האדם: "הם גורמים לשיבוש ברמות הכולסטרול, פוגעים במערכת החיסון, חשודים כמסרטנים - בין היתר כגורמים לסרטן הכליות - ופוגעים בהתפתחות התקינה של תינוקות וילדים", מבהיר פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. עבור אלו המתכוננים לגור בשכונה החדשה, שבה מתוכננות 16 אלף יחידות דיור בשווי של עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בבשורות מטרידות מאוד.

בתחילת השנה, המשרד להגנת הסביבה גילה זיהום PFAS בקרקע בשדה דב, במקום שבו היה ממוקם שדה התעופה הישן. אלא שבאופן מעורר חשד, חודש וחצי בלבד לאחר הגילוי, פעל המשרד לשנות את ערכי הסף באופן שהיה מכשיר את הזיהום הקיים. לפי עמדת המשרד, אחת הסיבות לשינוי היא קשיים מעשיים בפינוי הקרקעות המזוהמות. מומחים וארגוני סביבה טוענים כי אם היו מטפלים בעניין כבר ב-2022, כשהיו ממצאים ראשוניים, הקרקע לא הייתה משווקת כנקייה.

מי ישלם על אובדן הערך?

שדה דב הוא רק קצה הקרחון. לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, מתחמים מזוהמים נוספים כוללים את נתב"ג, ראש פינה, פי גלילות, טבעון, קריית חיים ומחנה סירקין. מתחמים אחרים, כמו שדה התעופה בהרצליה, נמצאים כעת בבדיקה. בחלק מהמקרים הזיהום התגלה לא רק בקרקע אלא גם במקורות המים. הנתון המדאיג ביותר הוא ש-18 קידוחי מי שתייה ברחבי הארץ כבר נסגרו בגלל זיהום ה-PFAS. "אנחנו צריכים למנוע את הזיהום במקור, כי אחר כך עלויות הטיהור הן עצומות או שלא ניתן להשתמש במים בכלל", אומרים גורמים בתחום הסביבה.

מלבד הסוגיה הבריאותית, קיימת פגיעה כלכלית אנושה. הקרקע המזוהמת במתחמי הנדל"ן היקרים מעלה שאלות של פיצוי על אובדן ערך. ארגון "אדם טבע ודין" וארגוני סביבה אחרים דוחפים לקדם את עיקרון "המזהם משלם", בעוד אחרים מצביעים על כך שהמדינה, שמיהרה לשווק את הקרקעות, צריכה לשאת באחריות. האחריות הזו עלולה לחשוף את המדינה לתביעות ענק ולאובדן שווי של קרקעות שהיא משווקת.

בין הליכים משפטיים לביטולי עסקאות

ההליכים המשפטיים כבר החלו. תביעות ראשונות לביטול עסקאות הוגשו, כמו התביעה שהוגשה נגד חברת גינדי החזקות לביטול אופציה לרכישת דירה והשבת התמורה. בינתיים, הקבלנים השונים שפועלים בשדה דב מעדיפים להשאיר את סוגיית הזיהום מעורפלת, ואף אחד מהם לא הסכים להתראיין לכתבה.

מגינדי החזקות נמסר בתגובה: "החברה אינה מנהלת הליכים משפטיים באמצעות כלי התקשורת".