שיחת הרכילות, ביטול האירוסים - והפיצויים שתשלם החברה של האימא

מה המחיר שיש לשלם על רכילות? לפי פסק דין שניתן השבוע - המעשה אולי הכי שגור בתולדות האנושות, עשוי לעלות אלפי שקלים. בני זוג שתכננו להינשא נצפו מבלים במועדון ברחובות. אימו של הגבר קיבלה למוחרת טלפון מחברה טובה שסיפרה לה כי במהלך הערב במועדון, כלתה לעתיד נתנה סטירה לבנה, שנראתה שיכורה ושנראה לה שהיא כישפה אותו. אותה רכילות הגיעה לבית המשפט כאשר בת הזוג של הבן החליטה לתבוע את החברה, בשל סכסוך משפחתי שפרץ בעקבותיה, לשמועות על השניים ולביטול התוכנית שלה ושל בן זוגה להינשא.

האם הסטירה במועדון אכן התרחשה?

שופט בית משפט השלום באשקלון עידו כפכפי מצא את עצמו עורך הליך הוכחות: האם הסיפור שהחברה של האם סיפרה לה באשר לבנה וכלתו לעתיד, אכן קרה? לבית המשפט זומנו להעיד הבעלים של המועדון, בני הזוג, הוריו של הגבר והחברה של האם, שסיפרה לה את הסיפור. כל זאת כדי לבדוק אם לחברה עומדת טענת ההגנה בלשון הרע, של "אמת דיברתי".

מהקלטות שתיעדו את השיחה בין האם לחברתה, עולה כי זו אמרה לה כי הייתה במועדון בזמן שבני הזוג היו, ושהייתה עדה לסטירה שנתנה האישה לגבר. מהתיאור עלה כי לאחר מכן הגבר התנהג כמו "זומבי" ושזה לא מתאים לו כי הוא "לא פראייר ולא ייתן לבחורה שתיתן לו סטירה והוא יחבק אותה". במהלך השיחה הזו אמרה על כלתה לעתיד של חברתה שהיא "נדבקת" ו"מחפשת כסף". האם הגיבה על הדברים: "איך עזרת לנו... אני אתקשר לרב, וואלה נגמר לה בינתי, נגמר לה", ואמרה גם: "הרגו לי את הילד, פיליפיני הבן שלי".

לאחר מכן האבא של הגבר התקשר לאותה חברה שחזרה בפניו על הסיפור ואף אמרה שראתה במו עיניה את הסטירה. בני הזוג מצדם הכחישו לחלוטין את המתואר בסיפור - וטענו שלא הייתה שום סטירה ושהכול שקר.

האב העיד: "אחרי הסיפור הזה הטלתי וטו על החתונה"

האבא העיד בבית המשפט, ואמר "אחרי הסיפור הזה הטלתי וטו על החתונה, אמרתי שאם הוא מתחתן, אנחנו לא באים". האם העידה בבית המשפט שלאחר ששמעה מחברתה על המקרה "עולמה חרב עליה", ושמאז הקשר בינה לבין בנה הפך מרוחק.

החברה של האם מצדה טענה בבית המשפט כי נכחה במועדון אך לא ראתה פיזית את מה שתיארה לה, אלא שמעה על מה שקרה מבנות שהיו איתה בשולחן, אותן תיארה: "גרושות מאשקלון". הבעלים של המועדון טען מצדו כי לא הגיוני שהחברה הייתה שם בכלל, שכן הוא לא מיועד לבני גילה, ושהוא לא זוכר שראתה אותה שם.

תביעת האישה התקבלה, תביעת בן זוגה נדחתה

השופט עידו כפכפי קבע שלא עומדת לחברה הגנת אמת דיברתי - ושהוא בכלל לא שוכנע כי היא נכחה במועדון. הוא קיבל את התביעה של האישה נגד החברה של האימא - אך לא את של הגבר. לטענתו, אין לשון הרע בלומר שמישהו הבליג אם קיבל סטירה כי זה אינו מבזה אותו.

מנגד, לגבי האישה קבע אחרת, מכיוון שלגביה נטען שהיא שתיינית, מנצלת את הגבר כלכלית ושהטילה עליו כישוף. "ניתן לקבוע בפשטות כי מדובר בדברים העונים על הגדרת המונח 'לשון הרע' כמשמעותו בחוק", כתב השופט כפכפי. "מבחינת הדברים בכללותם עולה יש בהם כדי לבזות את התובעת ולהשפילה".

ביחס לחברה כתב השופט: "על הנתבעת היה להוכיח את טענתה לאמת בפרסום גם אם שמעה את הדברים מפי אנשים או נשים אחרות ולא ראתה את המקרה במו עיניה". בסיכומו של דבר פסק 10 אלף שקלים נגד החברה של האם לטובתה של בת הזוג - בהתחשב בכך שהיקף הפרסום היה מצומצם, שההורים של הגבר לקחו ברצינות מדי את דבריה, ושלא התכוונה לפגוע באישה אלא להיטיב עם האם.