עבד בכור הגרעיני ומת מסרטן ריאות - אחרי 18 שנים האלמנה תקבל מיליונים

אישה שבעלה עבד במשך 40 שנה בכור הגרעיני בדימונה ונפטר מסרטן ריאות, תקבל מיליונים בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שהותר לפרסום השבוע. את הכסף תקבל האישה 18 שנים לאחר שבעלה נפטר, ובתום מאבק משפטי שארך שנים במוסד לביטוח לאומי.

יש להצר על משך הזמן הארוך בו התנהל תיק זה במוסד (לביטוח לאומי) ובבית הדין, וראוי היה שהמוסד ישקול זאת בין יתר שיקוליו בעת ההחלטה אם להגיש ערעור

מתוך פסק הדין

הביטוח הלאומי דחה את התביעה

הבעל עבד בכור הגרעיני ביחידה העוסקת בחומרים רדיואקטיביים, והוגדר "עובד קרינה מייננת". 7 שנים לאחר פטירתו הגישה האישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לגמלת תלויים, בטענה שהמחלה של בעלה, נוצרה בעקבות עבודתו בכור. תביעתה נדחתה על ידי הביטוח הלאומי בטענה שבעלה נפטר מ"מחלה טבעית". בעקבות כך היא תבעה את הביטוח בבית הדין האזורי לעבודה.

מומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין קבע כי בעלה של האישה, שבמסגרת עבודתו נחשף רבות לחומרים רדיואקטיביים ומסוכנים, פיתח בסבירות של 50% את מחלתו בעקבותיה. הוא קבע כי לחשיפה התעסוקתית שלו הייתה השפעה משמעותית על התפתחות מחלת הסרטן אצלו, אך שהוא לא יכול לקבוע באופן חד-משמעי שמחלת הריאות שפיתח היא זו שגרמה למותו. עם זאת ציין כי המחלה היוותה גורם משמעותי בעומס התחלואה שהביא לפטירתו.

הערעור נדחה, השופטים מתחו ביקורת

המוסד לביטוח לאומי לא התרצה מתשובותיו של המומחה ועתר מספר פעמים לבית המשפט כדי להחליפו - אך בקשותיו נדחו. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה, ועליה הגיש הביטוח ערעור לבית הדין הארצי.

בחודש שעבר ניתן פסק הדין של בית הדין הארצי, שדחה את הערעור והותיר את הפסיקה של בית הדין האזורי על כנו. הרכב בית המשפט, בראשות השופטת סיגל דוידוב מוטולה, הבהיר כי מבחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לפטירת מנוח, כל מה שדרוש הוא שהמומחה יקבע את הסיבה הסבירה ביותר למוות, ולא חייב להגיע לוודאות מוחלטות.

הרכב בית הדין אף ביקר את המוסד לביטוח לאומי, וכתב בפסק הדין: "יש להצר על משך הזמן הארוך בו התנהל תיק זה במוסד ובבית הדין, וראוי היה שהמוסד ישקול זאת בין יתר שיקוליו בעת ההחלטה אם להגיש ערעור".

בעקבות פסק הדין תקבל האלמנה 1.9 מיליון שקלים מהביטוח הלאומי שכוללים הפרשי הצמדה, שווי קצבת התלויים שהיא זכאית לו מאז שהגיש את התביעה. היא תקבל גם קצבה קבועה עד לסוף ימי חייה בסך של אלפי שקלים בחודש. בנוסף בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לה הוצאות משפט בסך 12 אלף שקלים.

מעו"ד דנית מזור ממשרד מרקמן טומשין ושות' שייצגה את האלמנה, נמסר: "המנוח נתן את מיטב שנותיו וחייו למפעל הכי ציוני שקם במדינת ישראל. אף על פי שהמדינה הכירה בסיכון של עובדי הכור הגרעיני לחלות במחלות שונות, שהמעסיק אישר חשיפה לחומרים, ושמומחה בית הדין קבע שיש להכיר במנוח כנפגע עבודה - הקשה הביטוח הלאומי על האלמנה לקבל את ההכרה הזו, וכעת בית הדין הארצי שם לזה סוף".