הגיבור שהרים את ההגאים: ריאיון עם יניב חיון מטיסת פליי-דובאי

יניב חיון, מגיבורי טיסת פליי-דובאי, שרברב במקצועו, סיפר הערב (שבת) בתוכנית "פגוש את העיתונות כי הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל מאז אותו אירוע. הוא תיאר לפרטי פרטים את ניסיון הפיגוע וכיצד החליט להרים את ההגאים ולעצור את התרסקות המטוס.

כמה פניות יש לך עכשיו במידרג?

"גם הפניות לא מצליחות להגיע כי הטלפון לא מפסיק לצלצל, גם בוואטסאפ, גם בטלפון עצמו".

כמה הודעות יש לך?

"בשעה האחרונה?".

לא, בכללי.

"אני לא יודע, באמת, אני לא צוחק, זה אלפים".

ביום אחד הפכת מאזרח אנונימי, לגיבור שמטראמפ דרומה כולנו מעריצים אותו.

"אם אתם מעריצים אותי אז אני את שלי עשיתי. אני כל הזמן ישבתי בבית והסתכלתי עליכם ואמרתי יאללה, אם אני שם, אני אומר ככה, אני עושה ככה. ועכשיו כשאני פה הלב דופק".

איפה דפק יותר הלב, פה או במטוס?

"פה".

בוא נדבר שנייה על האירוע כי יש כמה דברים שעדיין לא ברורים לי. מישהי צועקת מקדימה ואז צביקה מגיע ואתה מגיע ואתה רואה את מה שאתה רואה.

"קודם כול היא צעקה שיש דקירות, היא לא אמרה מאיפה".

איפה אתה יושב?

"אני יושב בשורה 11, כיסא מעבר. התרוממתי, אשתי והבנות ישבו ליד. איך שקמתי מהכיסא, המטוס התחיל לרעוד, ואז סטה שמאלה חזק וחזר בצורה ממש מפחידה. חשבתי בהתחלה שזה ריב בין נוסעים. אז הבנתי שמדובר בקוקפיט. צעקתי להם לחגור חגורות ורצתי לכיוון הקוקפיט. לפני שהגעתי, שני מטר לפני הקוקפיט בערך, הייתה הצלילה הרצינית".

אתה יודע להגיד כמה זמן הוא צלל?

"לי זה נראה נצח".

ואתה לא נופל כשזה קורה?

"ברור, אני עף. עפתי הצידה, למטה על הרצפה. ניסיתי להתרומם, כל הגוף שלי נשאב למטה. אני מרגיש שכל האיברים שלי נמשכים לרצפה, אין מצב לזוז".

איך הצלחת לקום?

באיזשהו שלב הצלחתי כשהמטוס קצת התאזן. כנראה שאני לא מבין כל כך במטוסים, אבל כנראה שיש מערכות שמאזנות אותו. אז אני הולך לדלת, עומד איש צוות שלהם. כנראה טייס, כי הוא היה עם חולצה לבנה. הוא עמד מחוץ לקוקפיט, הוא תופס את הידית בצורה כזאתי עם הידיים, עם הגוף נוטה קצת למטה. זאת אומרת שאני לא יודע אם הוא רצה לפתוח את הדלת או רצה להחזיק את הדלת.

כנראה פרסר. מנהל שירות.

"אז אני מגיע אליו, מזיז אותו, פותח את הדלת. הוא לא התנגד. היה קצת קושי כי הטייס ההודי שכב על הדלת. המחבל היה רכון עם הברכיים על המכשירים בין שתי הכיסאות של הטייסין וניסה לשבור את הציוד".

כמה זמן עובר בין זה לבין שאתה מצליח להזיז אותו משם?

"שניות".

אתה אומר מצד אחד שאתה הזזת את ההגאים, מצד שני אתה אומר הבלימה של המטוס כבר הפסיקה.

"הוא היה אבל בהטיה, כי כשהסתכלתי ראיתי את הקרקע".

וואו, אתה רואה את המטוס דוהר לכיוון הקרקע?

"כן, לא בזווית חדה מאוד, אבל בזווית לכיוון הקרקע".

אתה מבין שאתה סופרמן באותו רגע?

"לא, באותו רגע אני כבר פועל להציל".

מצד אחד תיארתם, הנוסעים, שההשתלטות על המחבל לקחה בין 25 ל-40 דקות. מצד שני אתה אומר אני העפתי אותו מיד.

"תפסתי אותו מהגרון, התחלתי להזיז, הוא התנגד, זה לקח כמה שניות. ההשתלטות על המחבל זה לא מהרגע שאנחנו מושכים אותו, אלא מהרגע שהוא קשור.

המחבל אמר משהו?

"הוא אמר רק דבר אחד, לקראת סוף הטיסה, כשהוא הבין שהוא נכשל. לדיילים שאמרו הם קנייתים, הוא דיבר איתם בשפה אחרת, ואז באנגלית הוא אמר Kill me”".

מה קורה במטוס? יש שם 170 ישראלים.

"צרחות אימים. היו כמה חבר'ה שהגיעו לקוקפיט".

יש עוד גיבורים שאנחנו לא מכירים חוץ מהחמישה?

"כולם גיבורים. אנחנו חילקנו משימות. בגלל שלא נתנו אמון בדיילים והיו דיילים בחלק האחורי של המטוס, אז חלק מהגברים הלכו לחלק האחורי להיות ליד שאר הדיילים שלא יתקפו את האנשים".

אתם בכלל לא ידעתם, אולי זה בכלל קנוניה של כל הצוות?

"בגלל זה המאמץ היה מאמץ ממושך. אנחנו, עד שהמטוס לא נחת והם יצאו החוצה, כל הדיילים, לא היינו רגועים".

בוא נחזור לאחור, משהו ביניב הכין את עצמו לאירוע הזה? איפה היית בצבא?

"שאלו אותי ואמרתי, הייתי הכי קרוב לאש. במטבח".

היית טבח צבאי?

"לא בדיוק טבח, הייתי מחלק אוכל".

אני רוצה להתמקד בהגאים, בסוף אתה באמת לוקח את ההגאים. איך זה עובד?

"כן, אבל זה היה לכמה שניות".

אבל הרמת את האף של המטוס?

כן, הרגשתי את זה כי הייתי עם הראש כלפי מטה. כדי להגיע להגאים, אני רכנתי ככה והרמתי את ההגאים ואחרי כמה שניות הטייס החדש בא אליי ואמר לי 'תשחרר, אני לוקח'".

איך ידעת שהוא לא עוד מחבל או משהו?

"אמרתי לו 'או-קיי', נתתי לו לשבת, כשהשתלטנו על המחבל, אני צעקתי לחבר'ה שיבואו לעזור. חלק באו, הייתי עם הגב. מסתבר שאנשים כבר באו. השתלטנו על המחבל. כשראיתי שעוד חבר'ה ישראלים כבר עם המחבל ומשתלטים, אז הלכתי להגאים. משכתי קצת, בא הטייס, אמר לי אני לוקח את ההגה מפה. חזרתי למחבל, עוד קצת הכנסנו בו הלם כדי שהוא לא יתנגד יותר".

מה זה הכנסנו בו הלם?

"הממנו אותו. אתה לא יכול להשתלט על בן אדם ולקשור אותו אם הוא מתנגד".

היה לו גרזן או סכין?

"לא ראיתי כלום".

כשאתם מכניסים בו הלם הוא אומר משהו?

"הוא ניסה להתנגד קצת".

באמת קשרתם אותו עם אוזניות?

"אני לא קשרתי אותו. אנשים אחרים, ישראלים אחרים קשרו".

זה באמת מתעופה בחקירה, או שזו אגדה אורבנית?

"לא, זה לא אגדה, אני כל הזמן צופה בתעופה בחקירה. משהו שאשתי מאוד לא אוהבת, אז אני מחכה שהיא תירדם".
הרמת את ההגאים ואז איפה אתה עד סוף הטיסה?

"קודם כול הוצאנו את הטייס החוצה, מחוץ לקוקפיט. הוא היה בצד ימין, את המחבל לצד שמאל כפות. הוא כבר היה מחוסר הכרה בשלב הזה, כדי שנוכל לסגור את הדלת. הגיע עוד איש צוות של הטיסה. הוא רצה להיכנס, אני הייתי בפתח. שאלתי את הטייס אם להכניס אותו, הוא אמר לי שכן, שהוא בסדר ושהוא איתם".

"הוא נכנס, היה לו טאבלט, מפה סגרתי עלינו את הדלת, כשאני בפנים. התיישבתי שמה איתם. ראיתי, וידאתי שהוא דיבר בקשר. אני לא דובר אנגלית, אבל אני מבין. יש לי אנגלית עילגת לצערי. אבל הבנתי שהוא מדבר עם איזשהו מגדל. הוא מדבר בקשר, הטייס, והוא מודיע שיש פצועים, שאנחנו לכיוון מסוים והוא מבקש עזרה".

אני אספר לך מה קורה בארץ במקביל. בשלב הזה שהם יוצרים קשר ואומרים הייתה דקירה בתא הטייס, בישראל, ראש הממשלה ודרומה מקבלים עדכון שזה פשוט קטטה בין שני טייסים, אפילו אמרו רוסי ואוקראיני. באיזה שלב כשאתם נוחתים בסעודיה, אתה מעביר הלאה את זה שזה היה פיגוע טרור?

"כשהגענו לסעודיה ונחתנו בסעודיה, הבת שלי צילמה תמונה. אם אני לא טועה זאת הייתה הבת שלי, מה שחשוב לי, יש לי עוד שני ילדים בארץ, להודיע להם שאני בסדר. שחזרה לנו הקליטה מישהו במטוס, שכחתי את שמו, בן אדם מדהים, קנה לנו חבילה, חבילת גלישה ואז הם שולחים לי את התמונה שלי בחדשות".

פחדתם באמת לעלות לטיסת פליי-דובאי השנייה?

"ברור. אני באופן אישי פחדתי".

חשבת שיהיה עוד טייס כזה?

"תגיד לי, מי בודק את הטייסים?"

זה נכון שהציעו לכם פיצוי?

"לא הציעו לי".

מתי אתה חוזר לעבודה?

"אני רוצה ביום ראשון אבל המשאית לא מתניעה".

מה זאת אומרת משאית, לשרברב יש משאית?

"יש לי משאית שיש בה ביובית. אני לא שרברב רגיל, אני שרברב משודרג".