"הם רצחו את כולם, רק אני נשארתי": ההקלטות החדשות והגבורה של עמית מן, הפרמדיקית מבארי

עמית מן, רק בת 22 במותה, הייתה הרבה יותר מפרמדיקית בקיבוץ בארי. היא הייתה האור של משפחתה, צעירה ששרה בכל הזדמנות, ולוחמת שבשעותיה האחרונות לא הפסיקה לטפל בפצועים גם כשהתחמושת אזלה והמחבלים כבר היו בפתח המרפאה. שלוש שנים אחרי, הקלטות חדשות מיומן השיחות של אותו יום חושפות את המאבק הנואש שלה להציל חיים, ואת רגעי המצוקה מול כוחות הביטחון שלא הצליחו להגיע בזמן.

"אנחנו מנסים להשתלט על המצב"

בשיחה שנחשפת לראשונה נשמעת עמית כשהיא מנסה להבין מה קורה בקיבוץ בארי והאם מגיעים לפנות אותה ואת הפצועים שבהם היא מטפלת. "אני לא מבינה מה קורה. יש פה המון פצועים והרוגים ויש פה עדיין ירי פעיל. אין כוחות שיכולים לפנות את הפצועים אני חושבת שעדיין יש מחבלים שעדיין מסתובבים", כך אמרה עמית בשיחה שנחשפת כעת לראשונה.

המוקדן בצד השני מנסה להרגיע אותה, מבטיח עזרה שמתמהמהת: "אנחנו מודעים, אנחנו מנסים להשתלט על המצב. תהיי רגועה, תהיי במצב בטוח. אל תצאי החוצה".

"אתם פה? רק תגיד לי שאתם פה", אומרת בבכי עמית. "בטח שאנחנו פה. אנחנו פה, בסדר? לאט לאט, תהיי רגועה, אנחנו ננסה להשתלט על המצב. ביי".

חביבה מן, אחותה של עמית, מקשיבה להקלטה הזאת שוב ושוב. "אני שומעת את השיחה הזאת, אני שומעת אותה הרבה. הלב שלי נשבר כי אני שומעת אותה שהיא מתחננת ונואשת ובוכה", היא מספרת בכאב. "ומה שהיא עושה אחרי השיחה הזאת? היא פשוט אוספת את עצמה וממשיכה ללטף את הפצועים, לעודד אותם, לדבר איתם על המשפחות שלהם ולהגיש להם מים. והם שוכבים על הרצפה כי אין שם מיטות, אז היא שמה להם קסדה מתחת לראש וקר להם מאיבוד דם, אז היא מכסה אותם. והיא פשוט עושה כל מה שהיא יכולה לשמור עליהם בחיים".

"את עמית הפרמדיקית? את על זה"

השעות עוברות בתוך מרפאת השיניים של בארי, לשם הוקפצה עמית מן קצת אחרי שבע בבוקר. בחוץ, חברי כיתת הכוננות שחר צמח ואיתן חדד מנהלים קרב יריות בלתי פוסק כדי להגן על המבנה. בפנים, עמית יחד עם נירית, אחות הקיבוץ, ודוקטור דניאל לוי, מטפלים בפצועים בתנאים בלתי אפשריים.

ביומן השיחות למשטרה בשעה 10:41 בבוקר, הייתה השיחה האחרונה והניסיון האחרון של עמית להשיג עזרה, לשיחה הזו קדמו 7 שיחות אחרות למד"א. "תקשיבו יש חדירת מחבלים בבארי! דחוף אמבולנס או משטרה תגיעו לכאן. תגיעו דחוף ליד מרפאת השיניים, מדברת עמית, אני פרמדיקית".

"שלום, זאת עמית הפרמדיקית של קיבוץ בארי", היא נשמעת בשיחה אחרת למד"א, אחת משבע השיחות. "יש לי פה כרגע במרפאה שני פצועים והרוג אחד. אין לי באמת ציוד, אבל מה שיש לי עדיין...". בצד השני מנסים להרגיע אותה ומנסים לחזק אותה סיטואציה הקשה: "או-קיי, מה שאת מצליחה לעשות בינתיים תעשי. עמית, תקשיבי, את על זה, בסדר את מצוינת?" עמית מגיבה בחוסר שקט: "כן, אני חושבת שהם עדיין פעילים, המחבלים. יש עדיין יריות".

"אימא ירו בי, אימא תסלחי לי"

בשעה 13:50 התחמושת של שחר צמח ואיתן חדד נגמרת. במצוקתם, הם מציעים לעמית מן לנסות להיכנע, בתקווה שהמחבלים ייחוסו על חייה כשיראו שהיא פרמדיקית צעירה. עמית יוצאת לעבר הפתח עם ידיים למעלה, אך נורית ברגלה. היא גוררת את עצמה חזרה לתוך חדר פנימי, בעוד המחבלים נכנסים למרפאה עם רימונים וטילי RPG, ורוצחים את כל מי שבדרכם.

"היא בחדר הפנימי עושה לעצמה חוסם עורקים", מספרת אחותה חביבה מן. "והיא מדברת עם אימא שלי ועם מרי, והיא אומרת לאימא שלי הרבה פעמים את המילה סליחה. 'אימא ירו בי, אימא תסלחי לי, אני מבקשת סליחה'. היא פשוט חוזרת על זה".

זמן קצר לאחר מכן, חביבה מצליחה להשיג אותה בטלפון. "אני מחייגת אליה והיא עונה לי. אני שואלת אותה 'עמית ירו בך?'. ואני שומעת יריות וצעקות בערבית, והיא אומרת לי 'כן, הם רצחו את כולם, רק אני נשארתי, אני לא אשרוד את זה, הם עליי'. ואני אומרת לה 'מה הכוונה הם עלייך? מה הכוונה הם עלייך?' והשיחה מתנתקת. זהו, מאז היא לא ענתה יותר".

"תקועים בלופ של אותו יום"

במשך יומיים וחצי חייתה המשפחה בחוסר ודאות מוחלט. אחותה ליאור מן הופיעה במשדר של ערוץ 12 כבר ב-8 באוקטובר, מתחננת לפיסת מידע: "אנחנו כל המשפחה מחפשים את אחותי הקטנה עמית מן. עמיתוש, אם איכשהו את חיה ואת רואה את זה, אנחנו הופכים כל אבן, יפה שלי. אנחנו רוצים למצוא אותה, את האור של החיים שלנו".

שנתיים עברו, אך עבור משפחת מן הזמן עצר מלכת. "האהבה שלנו אליה רק הולכת וגדלה, היא לא נגמרת", אומרת חביבה מן. "הקשר שלנו איתה ממשיך, אני לא יודעת להסביר את זה. אבל הכאב לא עוזב".

ההחלטה לפרסם את ההקלטות האינטימיות הללו לא הייתה פשוטה, אך עבורן היא הכרחית. "חשוב לנו לפרסם אותה, בטח בתקופה הזאת שמתאמצים כל כך להתרחק מהאמת ככל שהזמן עובר. אנחנו לא מקבלים תשובות, ועדיין אנחנו בלופ של אותו יום, תקועים שם. כמעט כל מי שהיה אחראי באותו יום יושב בתפקיד, ממשיך לקדנציית הבחירות הבאה שלו. אין בקשות של סליחה, אין קבלת אחריות, אין הפקת לקחים שדבר כזה לא יקרה. אז הדבר הזה, מבחינתי, כל העדויות האלה חייבות להתפרסם".