נלקחה באיומים מביתה - וסוממה בכדורים פסיכיאטריים: "שיקר שהוא מהרווחה"

החיים של שרה (שם בדוי) התהפכו בבת אחת כשהיא בוקר אחד נלקחה מביתה על ידי אדם זר באיומים. היא הגיעה לבית בביתר עילית, ושם סוממה בכדורים פסיכיאטריים: "היה פה ניסיון לומר שאם את לא הולכת בתלם - את כנראה משוגעת, וצריך להרחיק אותך מהחברה. לכלוא ולסמם אותך".

הסיפור של שרה הוא סיפור של בחורה שהחליטה להילחם ולקבל את ההחלטה הכי אמיצה של החיים שלה, אבל לא פחות מזה הוא גם סיפור על קהילה סגורה וחופש - ועל אזרחי המדינה שלא מקבלים את רשויות המדינה.

"הוא שיקר לי שהוא מהרווחה, ניסה לאיים עליי"

בוקר אחד, בתחילת שנה, דופק אדם זר בביתה של שרה - בהזמנת אביה. "הוא שיקר לי שהוא מהרווחה, שהוא שמע עליי דברים ואמר שאני אצטרך לעזוב את הבית. ניסיתי להבין, לשאול אותו למה - אבל הוא ניסה לאיים עליי, ולא דיבר בצורה יפה".

אותו אדם מאיים על שרה שייאלץ להוציא את האחים שלה מהבית אם לא תבוא איתו. היא אורזת מזוודה קטנה, מפוחדת, ונוסעת איתו למה שיוצג לה כביתה החדש. שם היא מגלה שהיא לא לבד. עוד 12 נשים, צעירות ומבוגרות, נמצאות בבית הזה. מקבלת אותה אם הבית ומסבירה לה שהיא תעלה לשיחה עם פסיכיאטר בזום.

"הייתה מישהי שאם הבית השכיבה אותה על הרצפה - והזריקה לה משהו ליד"

"הוא שואל שאלות על איך אני מתנהגת ביום-יום, ובסוף הוא אומר לי שיש לי כפייתיות", משחזרת שרה את אותם רגעים מבהילים. "הוא אמר שאצטרך לקחת כדורים למשך תקופה מסוימת. התחלתי להרגיש שמשהו מוזר קורה לי בגוף, שיש לי פחות חשק".

"הם הפחידו שאם לא אקח את הכדורים - אז ייתנו לי זריקות בכוח"

שרה היא רק גוון אחד בפסיפס הדיירות כאן. בבית בבית"ר עילית יש נשים מבוגרות תשושות נפש, צעירות עם מורכבות נפשית, ילדות שהמשפחות שלהן לא ידעו מה לעשות איתן - והם לא מוכנים שמערכת הבריאות או הרווחה היא שתכתיב להם את הפתרונות.

"הם הפחידו שאם לא אקח את הכדורים - אז ייתנו לי זריקות בכוח", תיארה שרה. "הייתה מישהי שאם הבית השכיבה אותה על הרצפה - והזריקה לה משהו ליד. היא כל הזמן עקבה אחרינו והפחידה".

"היה פה ניסיון לומר שאם את לא הולכת בתלם, את משוגעת וצריך לכלוא ולסמם אותך"

המפגש המחודש עם אם הבית - והתרופות המיותרות

בוקר אחד שרה מחליטה שהיא לא מסוגלת יותר. היא אומרת לאם הבית שהיא נוסעת לבקר את המשפחה - ובורחת. לבית היא פחדה לחזור, ולכן היא פנתה למכרים שיצאו בשאלה. הם מפנים אותה לארגון שמסייע - וכך היא מגיעה לבית של ר', רופאה מומחית לנוירוכירורגיה מהמרכז שמארחת אותה בביתה עד שיימצא לה מקום.

"אני פוגשת נערה צעירה ומאוד מבוהלת שלא מבינה את הסיטואציה בכלל", שחזרה ר' את המפגש הראשון עם שרה. היא מספרת כי אחרי כמה ימים היא חזרה עם שרה לדירה כדי לאסוף חפצים אישיים שהשאירה אחריה, ותיארה את המפגש הקשה עם אם הבית: "היא התחילה לצעוק עליי, אמרה לי את לא מבינה איזה אסון בישלת".

"המקום לא נועל מבפנים את האנשים, אבל כשאתה לוקח ממישהו את כוח הרצון שלו באמצעות כימיקלים - מה הוא כבר יכול לעשות?!"

באותו מפגש דוחפת אם הבית לר' קופסת תרופות ליד, ואומרת לה ששרה חייבת לקחת אותם 3 פעמים ביום: "באיזשהו שלב פשוט עצרתי אותה, הסתכלתי עליה - ואמרתי: 'אל תדאגי - אני אדאג מכאן ואילך'".

ר' קיבלה לידיה את התרופות שניתנו לשרה: שלושה סוגים שונים של כדורים לטיפול בסכיזופרניה והתקפי אלימות קשים. פסיכיאטר מומחה שהצגנו בפניו את המרשמים הסביר שלא רק שאלו תרופות שלא נהוג לשלב אותן, אלא גם שמדובר במינונים גבוהים, המתאימים למצבי קיצון של אלימות קשה של המטופל כתוצאה מהפרעה פסיכוטית.

"בימים שהייתי איתה לא ראיתי כלום, שום כפייתיות. היא הסתובבה בבית בצורה חופשית בלי שום טקסים. היא לא נרתעה משום דבר - והייתה אצלי בלי תרופות". ר' מסכמת את הפרדוקס המורכב של הבית בבית"ר עילית: "המקום לא נועל מבפנים את האנשים. אבל כשאתה לוקח ממישהו את כוח הרצון שלו באמצעות כימיקלים, ואתה מאיים עליו מה הוא כבר יכול לעשות?!".