אבינתן אור על השבי: "חפרתי בידיים יותר מעשרה מטרים החוצה"

שורד השבי אבינתן אור שיתף אמש (שני) סרטון שבו פרסם את ספרו החדש על התקופה שבה הוחזק בשבי חמאס. בסרטון תיאר אבינתן כיצד תכנן וחפר בידיים במשך חודשים מנהרת בריחה.

"רציתם לדעת מה עבר עליי?", אמר אבינתן בסרטון. "במשך 738 ימים הפכתם את החיים שלי לחלק בלתי נפרד מהחיים שלכם. נלחמתם עליי מבלי שהכרתם אותי, ואני נלחמתי בכל יום לשרוד ולשמור על קור רוח. מאז חזרתי הביתה אליכם, למשפחה ולחיים שלי. יותר משנתיים הייתי שבוי, לבד. לא הפסקתי לחשוב לרגע ולא שכחתי שאני היחידי שאחראי לגורלי בכל רגע נתון".

אבינתן המשיך: "אחרי יותר משנה בשבי החלטתי שכמו שאתם נלחמים עבורי ברגעים אלו מעל פני האדמה, הגיע תורי להילחם מתחתיה ולעשות כל מה שאני יכול כדי לברוח. הצלחתי לתכנן ולחפור במשך חודשים את מנהרת הבריחה שלי. חפרתי בידיים יותר מעשרה מטרים החוצה. לאורך כל התקופה לא הפסקתי לחשוב על כל המאמצים והמחירים של כל כך הרבה ישראלים שפועלים יחד כדי להבטיח את החיים שלנו כאן".

"היום, כמעט שנה מאז שחזרתי, אני רוצה לחלוק איתכם את הקשיים, האירועים והמחשבות שהיו לי בתקופת השבי - רק שהפעם הם מבעד לאדמה", סיכם אבינתן כחשף את כריכת ספרו החדש.

בנובמבר בשנה שעברה, בעצרת הכללית השנתית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אבינתן חשף לראשונה פרטים על ניסיון הבריחה שלו מהשבי ברצועה.

הוא תיאר אז: "ניסיתי לברוח, חפרתי במשך כמה שבועות, רציתי לעבוד כדי לשנות את הגורל שלי. לילה אחד הצלחתי לצאת החוצה ולראות את הכוכבים, בפעם הראשונה. כתבתי 'חטוף' על שק חול וכבר תכננתי את הצעד הבא, אבל המחבלים גילו והכו אותי במשך ימים. קשרו אותי לכיסא במשך שבוע".

קודם לכן, סיפר אבינתן על התנאים הקשים שהיו בשבי: "הייתי 738 ימים מתחת לאדמה בעזה, לבד, כבול, ללא אור וללא אוכל. הייתי אחד מבני הערובה האחרונים שחזרו הביתה. כל השבי הייתי במנהרות לבד. במשך יותר משנתיים לא ראיתי אור שמש, ימים חלפו מבלי שאף אחד דיבר איתי, לא שמעתי את השפה שלי, אף אחד לא קרא בשמי. החלק הקשה יותר הוא לא לדעת כלום, לא איזה יום היום, ולא מה קרה בעולם, ולא אם האנשים שאני אוהב עדיין בחיים".