"לאיזה בית אני אמורה לחזור?": אשתו ואחיו של גיל הלל כותבים עליו אחרי שנהרג בניסיון להציל את בנו בסלובניה

החדשות בקצרה

• גיל הלל, בן 44 מקיבוץ יזרעאל, נהרג בעת שניסה להציל את בנו הקטן שנפל לנהר בטיול משפחתי בסלובניה.
• אשתו רותם פרסמה פוסט נוגע ללב בפייסבוק, ובו כתבה כי "אני לא מוכנה עדיין לדבר עליך בזמן עבר. אתה הבית שלי".
• אחיו של הלל, בן, חשף פרטים חדשים על נסיבות התאונה: בנו הקטן של הלל, בן 7, החליק ונפל אל מי הנהר תוך שהוא נפגע מחבטות הסלעים, וכשהלל ניסה להצילו הוא איבד אחיזה ונפל אל התהום.
• הילד פונה במסוק לבית חולים ומצוי בהכרה, עם רגל שבורה וחבלות נוספות.

יום אחרי מותו הטרגי בשבת של גיל הלל ז"ל, בן 44 מקיבוץ יזרעאל, שנהרג בעת טיול משפחתי בסלובניה, פרסמו אשתו רותם ואחיו בן פוסטים נרגשים לזכרו בפייסבוק, ובהם נחשפים גם פרטים חדשים על נסיבות האסון.

לפי הפוסט שפרסם אחיו של הלל, בן, האסון התרחש בעת שהמשפחה יצאה לטיול רגלי לאורך קניון של אחד הנהרות בסלובניה. בנו הקטן של הלל, בן ה-7, החליק ונפל אל מי הנהר, תוך שהוא ניפגע בדרך מחבטות הסלעים. הלל, שניסה להציל את בנו, כנראה איבד אחיזה ונפל אל התהום. הבן נפצע ופונה במסוק לבית החולים, ולפי המידע האחרון שהגיע למשפחה הוא נמצא בהכרה, עם רגל שבורה וחבלות נוספות.

בן ציין בפוסט כי חלק מהפרטים שפורסמו בכלי התקשורת נמסרו תחת שם משפחה שונה משלו, שכן חלק מבני המשפחה שינו את שם המשפחה, בעוד הוא עצמו בחר לשמור על השם הקודם. הוא הוסיף שהוא טרם יודע אם כל הפרטים על המקרה הם מדויקים.

"גיל אחי, היה בחור אתלטי, יפה, מצחיק, רציני וחכם", תיאר בן את אחיו. "אהבתי אותו מאוד והייתי מלא הערכה ליכולות שלו, למסירות שלו, וליכולת המופלאה לוותר לגמרי על מה שלא מספיק חשוב ולעמוד על שלו בלי ויתורים על מה שהיה עבורו מהותי". הוא הוסיף כי כיוון שהיה גדול מאחיו בשמונה שנים, התפתח אצלו הצורך להגן עליו ולשמור עליו - צורך שנותר עמו עד היום: "עד היום קורה שאני פונה אל הבן שלי בשם גיל, כי בתת-מודע שלי, גיל הוא הילד שאני צריך לשמור עליו".

לדברי בן, אחיו סיים לימודי הנדסה חקלאית בטכניון, ומעל לכול התמסר למשפחתו: "הוא נישא לבת קיבוץ יזרעאל והיה מאוהב לחלוטין. השתלב בהתלהבות בחיי המשפחה והקיבוץ, כולל הופעות בהצגות, תורנויות ושאר השטיקים הקיבוציים כאילו היה שם תמיד". שלושת ילדיו, כתב, "היו הדבר הכי חשוב בעיניו", וההשקעה הרבה בהם, לדבריו, "בהחלט השתלמה".

בן התייחס גם לאומץ שאפיין את אחיו, שבא לידי ביטוי גם באסון עצמו: "דיברתי היום עם חבר שלו, והסכמנו שגיל תמיד היה נכון לקפוץ פיזית ולהציל מכל מצוקה. הוא היה זריז וחזק, ללא פחד. זכורים לי מקרים עוד מהילדות בהם היה הראשון לזנק קדימה, עוד לפני שאחרים הבינו בכלל את הבעיה". בסיום דבריו כתב: "נכון לעכשיו המסקנה שלי היא שחובה לשמור על משפחה מלוכדת וקרובה, אפילו שזה קשה, לא נוח, אין זמן, דורש גמישות באגו. התמיכה והגיבוי מצדיקים כל הקרבה. עצוב לי מאוד והוא יחסר לי תמיד".

"אתה הבית שלי": פוסט הפרידה של אשתו

גם רעייתו של הלל, רותם, פרסמה פוסט נרגש, שבו התייחסה לתמונה האחרונה שצילמו יחד: "ניסיתי לצלם סלפי ונדחפת ברגע האחרון. תודה שהשארת לי את הזיכרון הזה", כתבה, והוסיפה כי היא עדיין מתקשה להכיל את המציאות: "אני לא מוכנה עדיין לדבר עליך בזמן עבר. אתה הבית שלי. לאיזה בית אני אמורה לחזור?".

רותם תיארה את הקושי לדמיין המשך חיים בלעדיו: "אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיך. עשרים שנה שאתה העוגן שלי, כשהים סוער מסביבי ועכשיו מה אני אמורה לעשות?". היא כתבה גם על בנם הפצוע, שעדיין נלחם להחלים: "אני בכלל לא מרשה לעצמי להתאבל עליך כי יש ילד בן 7 שנלחם עכשיו כדי להבריא, ועוד מעט אצטרך לספר לו שהחיבוק של אבא שגם הוא רוצה לא יגיע".

בסיום דבריה כתבה רותם: "אני יודעת שאתה גאה בי, אני אימא לביאה ששומרת על הגורים שלי. אני גאה בכולנו. הדרך שלנו משתנה עכשיו. הלוואי שיכולתי למחוק את היום הזה. אבל תודה על המזכרת שהשארת לי. אוהבת אותך ושמחה שאמרתי לך את זה בבוקר שקמתי לתוך החיבוק החם האחרון".

הלל, שנולד וגדל במושב מכמורת והגיע לקיבוץ יזרעאל שבגלבוע בעקבות נישואיו, נהרג ביום שבת האחרון. בקיבוץ יזרעאל מסרו בעקבות מותו: "גיל נולד וגדל במושב מכמורת, הגיע לקיבוץ יזרעאל בעקבות נישואיו לבת הקיבוץ, ובנה בה את ביתו. חברי הקיבוץ קיבלו בהלם וכאב את הידיעה הקשה ועוטפים את המשפחה המורחבת, את החברים, הילדים ובני הנוער". במשרד החוץ מסייעים למשפחה בהשבת ארונו לישראל, ומועד הלוויה טרם נמסר.