"בכיתי כל הדרך לבמה": ליאור נרקיס חוגג 50 ופותח את הכול

ליאור נרקיס מתחזק קריירה תובענית כבר שלושה עשורים, אותם הוא יחגוג בהופעה גדולה. זה קורה אחרי שנתיים לא פשוטות עבור הזמר. הקהל רואה את הכוכב הגדול, זה ששורף את הבמה ב"שגעת וטרפת", ולא יכול לנחש מה עובר בראשו של האדם שמאחורי המיקרופון.

בנובמבר הקרוב הוא יציין את יום הולדתו ה-50, תאריך עגול שגורם גם לאדם תזזיתי כמוהו לעצור לרגע ולהסתכל לאחור. "בנובמבר אני בן 50", הוא אומר, חצי משתאה, "זה כאילו מדברים עליהם, אתה יודע, על מישהו אחר. אז תדע איך זה עבורי". כשהוא מסתכל קדימה, הוא מרגיש שהשינוי כבר כאן. "נראה לי שהעשור הזה הולך להיות קצת שונה ממה שעשיתי כל החיים. פעם ראשונה שאני ברגע ב-50, אני צריך לרוץ ליהנות גם, רוצה לנסוע. יש לי שינוי גדול בחיים".

"לא רציתי להיות זמר, עזוב אותי"

החיוך הזה, שהפך לסימן ההיכר שלו, לא תמיד היה שם. למעשה, במשך תקופה ארוכה הוא היה מסכה. נרקיס חושף כי מאחורי הקלעים הוא עבר תקופה אפלה, כזו שכמעט עלתה לו בקריירה ובבריאות הנפשית שלו. "עברתי תקופה מאוד קשה, של שנתיים שממש הייתי במיטה", הוא משחזר בכנות כואבת. "עם כל השמחה הזאת, והאנרגיה. ועד שהדברים התחילו להסתדר, עכשיו אני בתקופה היותר טובה שלי בחיים". אחרי שנתיים קשות ועוד שנתיים איומות, הוא סוף סוף מאושר.

הגירושים מאחוריו, הדיכאון נתפוגג, הכדורים לא נדרשים, כעת אך בגיל 50, כשהוא שר על שגת וטרפת, זה מסיבות טובות ולא אבחנה רפואית. כעת הוא לא מהסס לקרוא לילד בשמו: דיכאון. "הייתי בדיכאון חד וחלק. במיטה. לא רציתי להיות זמר, אתה לא מבין. זה היה אמיתי, אני אומר לך. ביקשתי מאנשים לעזוב אותי. חשבתי שסיימתי עם הקריירה לא רציתי לעשות כלום בחיים. החיים שלי הפכו מבמה שמחה לעצב במיטה. היה בלגן, היה כאוס. היה לא טוב".

הדרך החוצה מהבור הזה הצריכה סיוע מקצועי והרבה אומץ לבקש עזרה. הוא בכנות מודה שהנעזר בטיפול תרופתי. "לקחתי ציפרלקס, עשיתי שיחות, הייתי צריך עזרה בתקופה הזאת ולקחתי עזרה". המנהל האישי שלו היה זה שנאלץ להטיח בו את האמת הקשה: "הוא רצה להעיר אותי. 'תתעורר בן אדם, מה קורה לך? אתה מפסיד את הקריירה עוד מעט. בוא, תתיישר'".

החיוך שהסתיר את הדמעות

אבל גם כשהנפש סערה והרצון לקום מהמיטה לא היה קיים, המכונה המשומנת שנקראת "ליאור נרקיס" הייתה חייבת להמשיך לעבוד. המחויבות לצוות שמלווה אותו שנים רבות גברה על הכאב האישי. "נורא קשה לשים את המסכה", הוא מודה. "אתה יכול להתחזות, אבל האמת הזאת, הליאור הזה עם הקהל והאווירה והכיף, זה לא יכול לקרות כשאתה לא רוצה, או כשאתה לא במצב. אבל הופעתי, היו לי מחויבויות. יש לי את הנגנים שלי, הלהקה, ההגברה, התאורה. אלו אנשים שמתפרנסים מזה, יש להם משפחות. אני לא יכול להיות במצב רוח לא טוב ולא לדאוג לצוות שלי, שיהיה להם עבודה ופרנסה".

ברגע אחד של גילוי לב, הוא מתאר את הדיסוננס הבלתי נתפס שחווה בדרך להופעה. "אני יום אחד בכיתי מהבית עד חדרה, לא צוחק. בכיתי כל הדרך - ועליתי לבמה. ואף אחד לא הרגיש ואף אחד לא יידע. עליתי עם חיוך גדול".

הסיבה המרכזית למשבר, לדבריו, הייתה הפירוק של הבית והגירושים מספיר נרקיס. "זה רק הגירושים", הוא קובע. למרות שהם כבר לא ביחד, הוא מסרב להיכנס לפרטים המדויקים שהובילו לפרידה: "זאת שאלה טובה, אבל אני לא אכניס אותך לזה כי זה קצת אישי מדי. אבל זה נגמר". כיום, הקשר ביניהם ענייני בלבד. "אנחנו לא בקשר, רק במה שצריך. קשר תפעולי, דברים שצריך. אנחנו פחות באישי".

הוא מודע היטב לכך שהפרידה שלו ושל ספיר עמדה במוקד העניין הציבורי. זמן קצר לאחר הגירושין מדורי הרכילות סיקרו את גרושתו ספיר עם הגרוש הטרי והמפורסם אסי כהן. כשהוא נשאל על התחושה לראות את גרושתו יוצאת עם גברים אחרים ומתועדת במדורי הרכילות, הוא לא מנסה לשחק אותה אדיש.

"אני מודה שבהתחלה זה היה מאוד כואב. תשמע, זה לא נעים. מה, להגיד לך שלא אכפת לי ואני גיבור גדול? היינו 16 שנים ביחד, שלושה ילדים, בנינו בית לתפארת. אבל זה נגמר כי זה היה צריך להסתיים. עשיתי גם טעויות שלי בהתנהלות, שאשמור לעצמי, טעויות ביחסים. חוץ מזה, הדבר הכי חשוב זה הילדים. הילדים כן נפגעו. כאב לי מאוד על המשברים שהם חווים, על למה הם צריכים לעבור את זה בכלל".

היורש: "אליה זה בדיוק אני"

אחד ממקורות הנחמה והגאווה הגדולים ביותר של נרקיס הוא בנו, אליה. הילד, שכבר צועד בעקבות אביו, מוציא שירים, מופיע, וצפוי לקחת חלק במופע החגיגי ב"היכל מנורה" ב-5 בנובמבר. המופע, תחת הכותרת "סלבריישן", יחגוג לא רק את יום הולדתו ה-50 אלא גם 30 שנות קריירה.

"אליה זה בדיוק אני", מתגאה נרקיס. "זה 'מיני-מי' ממש. באופי, ברצונות, בהשתוקקות, בתזזיתיות, באנרגיה. הוא אפילו דומה לי, אם תראו תמונות שלי אז זה דומה. כשהוא היה קטן הוא היה עולה לבמה וקופץ. פשוט ככה. הוא היה עולה בקיסריה, יש איזה סרטון שלי שהוא פשוט קפץ. זה היה נורא משך אותו - האורות, הבמה. הוא נולד לזה, אני חושב".

כשהוא מדבר על הקריירה, נרקיס נזכר בימים הראשונים, הרחק מהאורות של מנורה ומחיאות הכפיים של קיסריה. "על כל קמט יש לי קבלות, עברתי דרך רצינית. כל קומה בקריירה שלי נבנתה ממקום אחר. אני אספתי את הקהל אחד אחד, דרך קלטות בתחנה המרכזית. פוסטרים שתלינו בלילות. והיום אני חווה פתאום עידן אחר, מרוב השינויים. בא לי לחיות ולראות מה יקרה".

"מירי האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים"

אל תוך החיים החדשים של ליאור נרקיס נכנסה מירי, בת הזוג הנוכחית, גם היא גרושה עם שלושה ילדים, שהייתה שם כדי לעזור לו לאסוף את השברים. "אני מתרגשת כל פעם לראות אותו", היא אומרת כשהיא מתבוננת בו מהצד. "הוא עושה אנרגיה, הרגשה טובה. הוא באמת משמח והוא נותן את כל כולו".

למירי יש סיפור יוצא דופן שקשור לנרקיס, עוד הרבה לפני שהפכו לזוג. "אני אתן לכם סקופ - הוא הופיע בחתונה שלי לפני 12 שנה", היא צוחקת. נרקיס נראה נבוך מהגילוי: "שרפת אותי היום סופית". הוא לא זכר את ההופעה ההיא, אבל שנים לאחר מכן, הוא מצא אותה שוב במרחב הווירטואלי.

"ראיתי אותה בפייסבוק, אגב. ככה גם הכרתי את גרושתי. לא בטוח שזה טוב הדבר הזה, אבל כן. השארתי לה הודעות והיא לא ענתה לי בכלל". מירי מסבירה את ההחלטה הראשונית הזאת: "היו לי כל מיני הסתייגויות. אתה יודע, זה זמר מפורסם. ידעתי שהוא גרוש טרי, לא ידעתי כמה זה רציני. עדיין זה דרך הפייסבוק. חששתי".

אבל נרקיס לא ויתר. "ככה כמה חודשים. אהבתי את הנחישות שלו, שלח המון הודעות", היא מספרת. "כל פעם הוא שלח לי 'היי, שלום, מה קורה? נעים מאוד'. ואז הוא ראה שאני לא עונה - אז הוא מוחק". המפנה הגיע כשהיא העלתה סטורי עם אלעד צפני. נרקיס, שראה את התמונה, התקשר מיד לצפני וביקש שיסדר לו לדבר איתה. הפעם היא כבר ענתה.

"כשפגשתי אותו הוא היה שבר כלי", משחזרת מירי את תחילת הקשר. "אמרתי לו 'תדע לך, אתה תסתכל על התקופה הזאת ואתה תגיד וואו, איפה הייתי?'. הבטחתי לו שבהמשך יהיה לו יותר טוב מעוד מלפני".

היום, נרקיס נראה כמי שמצא את המנוחה והנחלה. הוא מסכם בעיניים בורקות. "עכשיו זה הכי טוב. זאת האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים, אני יכול להגיד את זה. אני רואה את הדרך שעברתי, גם אם היא קשה מאוד, ואם היא הייתה בשביל לפגוש את מירי ולהיות איתה - זה היה שווה".