דור ה-Z ועולם העבודה - מה השתנה והאם צריך תואר?

החדשות בקצרה:

• דור ה-Z כולל את ילידי 1997 עד 2012 המחפשים משמעות ונוכחות.
• צעירים רבים בוחרים בקורסים יומיים במקום במסלול לתואר אקדמי.
• המקצועות המבוקשים עברו מתחומי הטכנולוגיה למדעי החברה והטיפול.
• 52% מהמנהלים מדווחים על קושי לעמוד בדרישות השכר של בני הדור.
• בני הדור מבלים מעל תשע שעות ביום מול מסכים שונים בממוצע.

בני דור ה-Z, ילידי 1997 עד 2012, מעצבים היום מחדש את פני החברה ושוק העבודה בישראל. הצעירים הללו, המגיעים אחרי דור ה-Y ולפני דור האלפא, מחפשים חוויות משמעותיות ונוכחות אישית במציאות רוויית מסכים. בפרק הראשון בסדרת הכתבות "החיים על פי דור ה-Z", ששודר אמש (שלישי) ב"מהדורה המרכזית", בדקנו את יחסם לעולם העבודה והתואר האקדמי.

התפיסה המסורתית של תואר אקדמי עוברת שינוי משמעותי בקרב בני הדור. מיקה ליכטר, בת 26 מתל אביב, עזבה את לימודי התואר לאחר שנה אחת. "למדתי, השכלתי, אבל אני לא אעשה את זה עוד שלוש שנים", אמרה ליכטר. "זה לא נראה לי מתאים לתקופה ולגיל שלי, להעביר עכשיו ארבע שנים במסגרת אינטנסיבית כשאין לי זמן לכלום". אלמוג גליצקי, בת 26 מקריית חיים, ציינה כי במקום תואר היא בוחרת לקחת קורסים על בסיס יומי.

למרות זאת, התורים בספרייה הלאומית בירושלים מעידים כי רבים עדיין בוחרים באקדמיה, אך משלבים תחומים כדי להימנע משעמום. ליקה ברדיה, סטודנטית למשפטים, כלכלה ופילוסופיה, הסבירה: "אנחנו רוצים לשלב דברים גם בשביל העניין, אולי כי אנחנו רגילים שדברים משתנים מהר וזזים מהר". ד"ר אבי שניידר, דקן הסטודנטים במכללה למנהל, ציין כי בשנים האחרונות חל מעבר חד מהמלצות על מקצועות טכנולוגיים לעולמות מדעי החברה, הטיפול והשינוי החברתי.

שוק העבודה החדש

בתחום התעסוקה, המושג "קריירה" כמעט ונעלם. לפי נתונים שהציג ד"ר שניידר, אדם בישראל צפוי להחליף 14 מקומות עבודה עד גיל 38. הצעירים מגיעים למקומות העבודה עם דרישות ברורות לשכר וגמישות, ואינם חוששים לעזוב אם אינם חשים סיפוק. בר גוטמן, בן 28 מחיפה, סיפר כי עזב עבודה חדשה כבר ביום השני לאחר שהיה עמוס מדי. "אני יכול לעשות את אותו כסף ברבע זמן, ובזמן הזה ליהנות", הסביר.

הביטחון הכלכלי של דור ה-Z נשען על ריבוי מקורות הכנסה, ו-67% מהם מאמינים שזו הדרך הנכונה. 52% מהמנהלים מדווחים כי האתגר הגדול ביותר שלהם הוא חוסר היכולת לעמוד בדרישות השכר של עובדים אלו. כמעט מחצית מהצעירים מצפים ומדברים על העלאת שכר בכל שישה חודשים.

ענאל שטרמר, מנהלת משאבי אנוש באיי.סי דיגיטל, הסבירה כי הצעירים לא מפחדים לדרוש שכר גבוה והתקדמות מהירה. עדי ארז שקד, סמנכ"לית בקבוצת אדלר חומסקי, הוסיפה כי העובדים עשויים לפעמים גם להגיע למשרד בשעה 10:00 לאחר אימון, אך יהיו זמינים למשימות גם בשעות הערב המאוחרות.

בין מסכים למילואים

הקשר של בני הדור למסכים הוא אינטנסיבי: הם מבלים בממוצע שש שעות ו-27 דקות ביום מול מסך הסמארטפון, ובסך הכול - אם מחשבים את כלל המסכים - מגיעים ליותר מתשע שעות ביום.

פרופ' גיא הוכמן, מומחה לקבלת החלטות, הסביר כי הדור נולד למציאות של מגפה עולמית, מהפכה מדינית ומלחמה. "הם אומרים: 'אני יכול להתמקד בכאן ועכשיו'. זה מתקשר גם לנטייה שלהם לרצות את הטיקטוק ואת ה-ChatGPT, כי אלה דברים שנותנים לנו כאן ועכשיו את התשובה", אמר הוכמן.

למרות המורכבות, עם פרוץ המלחמה התייצבו רבים מהם למילואים ללא היסוס. "כשקוראים לי למילואים אני הולך", אמר ליאור אלטשול, בן 27 מטבריה. "לחפש את הסיבה שאני הולך - זה לא משהו שאני עושה". תאי קאזאז סיכמה את רוח הדור בשעת חירום: "אנחנו דור של אמת, שבשעת השי"ן צריך אותנו - אנחנו נמצאים". פרופ' הוכמן הזהיר כי למרות אהבתם למדינה, אם הצעירים לא ימצאו משמעות ויכולת לממש את עצמם בישראל, הם לא יישארו בה לאורך זמן.