הקרב על השבת בירושלים: סוף שבוע שישי של עימותים אלימים ב"קפה בסמטה"

הקולות השקטים של הכפיות הבוחשות בכוסות קפה במורד רחוב אגריפס הירושלמי נבלעו במהירות בשאגות, דפיקות על חלונות וניסיונות פריצה. הבוקר (שבת) נרשמו שוב, בפעם השישית ברציפות, עימותים סביב בית הקפה "בסמטה", הפועל בלב העיר.

מפגינים חרדים הגיעו שוב למקום במטרה לכפות את סגירתו, כשמולם ניצבו מאות תושבים חילונים ופעילים ליברלים שהקימו חומה אנושית בכניסה. כוחות גדולים של המשטרה נפרסו בסמטה הצליחו למנוע כניסה של החרדים למתחם בית הקפה. רק ביום חמישי האחרון המשטרה עצרה נער שהשליך צואה על בית הקפה. כל העדכונים ב-N12.

היום נרשמה במקום התייצבות מרשימה של המוני פעילים ליברלים ותושבים שהגיעו לתמוך בבית הקפה במספרים גבוהים מהרגיל. מנגד התקהלו במקום גם מפגינים חרדים רבים, אלא שבניגוד לשבועות הקודמים, הם נותרו כולם מחוץ לרחבת בית הקפה. כוחות משטרה נרחבים, שהפיקו לקחים מהאירועים הקודמים, נפרסו בשטח מבעוד מועד, הציבו מחסומים וחצצו באופן הרמטי בין המחנות, ובכך מנעו כליל את כניסת המפגינים לתוך מתחם העסק.

בעקבות החציצה ההרמטית, העימותים כולם התנהלו מחוץ לרחבה ובמורד הרחוב. המפגינים החרדים ליוו את המחאה בקריאות "שאבס" ואף השליכו ביצים לעבר המתחם, אך נהדפו על ידי השוטרים. נכון לשעה זו, הודות לחסימת הגישה לרחבה עצמה, נמנעה כניסת מוחים לתוך בית הקפה ונשמר במקום שקט יחסי.

במקביל לחיכוך, נרשמו מחוץ לבית הקפה גם ניסיונות לשיחות ודיאלוגים מתוחים בין הצדדים, אך האווירה נותרה מתוחה. הרוחות הסלימו כאשר קבוצת מפגינים חרדים ניסתה לפרוץ אל תוך הרחבה. כוחות המשטרה נאלצו להגיב בנחישות והדפו אותם תוך שימוש בכוח, בשעה שמהצד החילוני נשמעו קריאות: "רק פחדנים שולחים ילדים".

האירועים ברחוב אגריפס אינם מחאה פסיבית על קדושת השבת, אלא הפגנת כוח אגרסיבית של קבוצות קנאיות המבקשות להציב עובדות בשטח. שבוע אחר שבוע נדרשים יושבי בית הקפה, אזרחים שומרי חוק שמבקשים בסך הכול ליהנות מיום המנוחה שלהם, לספוג קללות, איומים ובריונות מילולית.

המוחים אינם מסתפקים בשמירה על אורח החיים הדתי בשכונותיהם, אלא תובעים בעלות מלאה על כלל המרחב הציבורי בירושלים. הניסיון להטיל אימה על בעל עסק פרטי ועל לקוחותיו מבהיר כי מבחינת המפגינים, אין מקום לשום אורח חיים שאינו דומה לשלהם.

הזעם הרחב שהוציא מאות תושבים מהבית כדי להגן על בית הקפה אינו נובע רק מתמיכה בעסק הספציפי, אלא מהמציאות הבלתי נסבלת של ירושלים בסופי שבוע. מדובר בעיר מטרופולינית עצומה שבה ההיצע של מקומות בילוי, תרבות ופנאי הפתוחים בשבת הוא מצומצם עד כמעט אפסי. תושב חילוני המבקש לשתות קפה, לאכול ארוחת בוקר או פשוט לשבת במרחב ציבורי פתוח ביום שבת, נדרש לחפש מובלעות בודדות שנותרו קיימות. כשהיצע כל כך דל, כל עסק חדש שנפתח הופך מיד ליעד לסיכול עבור גורמים קיצוניים.

המערכה על "קפה בסמטה" נערכת על רקע השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים הדרמטיים שעוברת ירושלים בשנים האחרונות. הציבור החילוני והליברלי בעיר, שהולך ומתמעט במספרים, מרגיש נדחק לפינה. רבים מהתושבים שהגיעו לתמוך בעסק בסוף השבוע הסבירו כי המאבק אינו על כוס אספרסו, אלא על עצם הנוכחות החילונית בבירה. התחושה היא שוויתור בסמטה אחת ברחוב אגריפס יוביל מהר מאוד לסגירת המעט שעוד נותר פתוח בשאר חלקי העיר.