חגיגות שמחת תורה במתחם הנובה? משפחות שכולות זועמות: "על הדם של הילדים שלנו הם רוקדים"

לקראת חג שמחת תורה, מתחדשת המחלוקת סביב קיום חגיגות המוניות במתחם ההנצחה של נרצחי מסיבת הנובה ברעים. משפחות שכולות, שאיבדו את יקיריהן בטבח 7 באוקטובר, מביעות התנגדות לקיום האירועים במקום וטוענות כי החגיגות פוגעות בקדושת האתר ובזכר הנרצחים. מנגד, מארגני האירוע מדגישים כי מטרתו לחזק את תחושת האחדות וההמשכיות, וכי הוא מתקיים גם לבקשת משפחות שכולות ושורדי הטבח.

יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל שנרצח במסיבת הנובה, מספר כי כבר בשנה שעברה הפך מתחם ההנצחה לאתר של חגיגות המוניות, שלטענתו פגעו בכבוד הנרצחים ובמשפחותיהם.

"בשנה שעברה הם הגישו בקשה לקיים הקפות בהשתתפות 500 איש, אבל בפועל הגיעו עשרות אלפים", סיפר יהודאי. "ראיתי תמונות ממה שהתרחש בשטח רעים - הם הגיעו עם אוהלים, מנגלים וקרוונים, ועשו שם קמפינג מטורף במשך יומיים, בערב החג ובחג עצמו".

לדבריו, המשתתפים נכנסו עם כלי רכב לאזור שבו מוצבים שלטי ההנצחה של הנרצחים. "הם נכנסו עם המכוניות לתוך אזור שלטי ההנצחה של הילדים שלנו, הקימו שם אוהלים ובריכות מים ופשוט ביזו את האתר. הם טענו שהם באים לשמוח בשביל הילדים שלנו - מי אתם שתחליטו?".

"זה כמו שלא היינו רוצים שיעשו את זה ביד ושם או בכל בית עלמין"

גם עומרי רחום, שאיבד בטבח את אחותו ניצן ז"ל, שהייתה בחודש הרביעי להריונה, את גיסו לידור לוי ז"ל ואת דודו אבי סאסי ז"ל, מתנגד לקיום החגיגות במתחם ההנצחה. שלושת בני משפחתו נרצחו במיגוניות שאליהן נמלטו במהלך הטבח במסיבת הנובה.

"ביום הזה אחותי נרצחה, בני משפחה שלי נרצחו. על הדם שלהם הם רוקדים", אמר רחום בכאב. "על האנדרטה, על מיצג ההנצחה, על האזור הקדוש הזה הם רוקדים, שמחים, ישנים ואוכלים. זה לא מתאים. זה כמו שלא היינו רוצים שיעשו את זה באושוויץ, ביד ושם או בכל בית עלמין. מבחינתנו זה שווה ערך לכל אחד מהדברים האלה, אם לא יותר".

רחום מדגיש כי התנגדותו אינה נובעת מהתנגדות לדת או לכוונותיהם של המשתתפים, אלא מאופי האירועים ומקיומם דווקא במקום שבו נרצחו יקיריו. "אני מבין ומחבק שזו כוונה טובה, ועם זאת זה לא אומר שזה בסדר. לא כל כוונה טובה צריכה להיות מיושמת".

"שלוש שנים אחרי הטבח, המדינה עדיין לא נתנה מענה"

לצד הביקורת על קיום החגיגות, רחום מותח ביקורת גם על היעדר ההסדרה של הפעילות במתחם ההנצחה. לדבריו, העובדה שהמקום מוגדר כשטח ציבורי מאפשרת לקיים בו אירועים ללא התחשבות מספקת ברצונן של המשפחות השכולות.

"שלוש שנים אחרי האירוע והמדינה עדיין לא נתנה מענה. אנחנו צריכים להתעסק בזה, לריב אחד עם השני, להביא אותנו לקצוות, שגם ככה אנחנו על הקצוות בימים האלה", אמר. "אני מאוד מקווה שייתנו מענה ושלא ייתנו לנו להתמודד עם זה בשטח".

לדבריו, "כרגע זה מוגדר שטח ציבורי וזה פרוץ. כל אחד יכול לעשות שם מה שבא לו, בלי שליטה, בלי לשאול את המשפחות".

גורמים במשטרה ששוחחו עם N12 אומרים שהם מכירים את הכוונה לקיים שם אירוע בערב שמחת תורה והנושא נמצא בטיפול.

ממארגני האירוע נמסר בתגובה: "אירוע שמחתורה בנובה מתקיים זו השנה השלישית. אנו ערים למורכבות הרגשית של חלק מסוים מקרב המשפחות השכולות, ואין לנו שום רצון או כוונה לפגוע חלילה ברגשותיהם. לצד זאת, שמחתורה בנובה הוא אירוע מקרב, המבקש להביא קול נוסף ובלתי מבוטל של משפחות שכולות, שורדי שבי והנובה, שמבקשים לומר בקול ברור, במיוחד באדמה הקדושה הזאת: ‘עם ישראל ותורת ישראל כאן כדי להישאר, כאן כדי להמשיך ולנצח'.

מקרן קיימת לישראל נמסר בתגובה: "עמדת קק"ל היא לאשר קיום אירועים באתר רעים אך ורק אם עוסקים בנושאים הרגישים והמתאימים למקום. קק"ל פועלת מדי יום בתחומים חשובים אלה למען התקומה הלאומית - בצפון כבדרום, לרבות עשייה שוטפת למען הנצחה ומורשת בשטח".