הילד שהלך לאיבוד בחוף והסעיר מדינה שלמה: כך שרד יובל בן ה-4 לבדו

זה יכול היה להסתיים באסון, אבל נגמר בנס: יובל קוגן בן ה-4 נעלם לאביו במהלך בילוי בחוף הים באשקלון והקפיץ מדינה שלמה על הרגליים. במשך שעות ארוכות הוא שרד לבדו בשטח, עד שנמצא בריא ושלם. הערב (שבת) חשפנו פרטים חדשים על הדקות המתוחות, על הטעות שהרחיקה בין הילד לאביו, ועל המעשה החכם של יובל הקטן שהציל אותו.

המרוץ נגד הזמן: מה קרה בדקות הקריטיות?

מצלמות האבטחה במקום ובדיקת המשטרה העלו כי מרגע הניתוק ועד להזעקת הכוחות חלף זמן קצר ביותר. המצלמות תיעדו את יובל, וכבר כ-5 עד 10 דקות לאחר מכן הבין האב שבנו אינו לצדו והחל לחפש אותו. כ-15 דקות מרגע התיעוד במצלמות, האב כבר התקשר לאם והזעיק את כוחות החירום והפיקוח.

אם כך, איך הגיע הילד למרחק גדול כל כך בזמן קצר? במשטרה מסבירים זאת בשני גורמים מרכזיים:

• ריצה בכיוונים מנוגדים: בעוד האב מיהר לחפש דרומה, יובל הקטן רץ דווקא צפונה במטרה למצוא את אביו – מה שהגדיל במהירות את המרחק ביניהם.
• רוחות חזקות בחוף: מזג האוויר בחוף יצר רעש כבד. צעקותיהם של הילד, האב והאחיות פשוט נבלעו ברוח, והם לא יכלו לשמוע זה את זה.

הזמת השמועות: "התנהגות מבריקה של ילד חכם"

לאורך יום החיפושים נפוצו ברשתות החברתיות שמועות רבות על כך שהילד אולי נחטף והוחזר לחוף. במשטרה מבהירים הערב חד-משמעית: הממצאים בשטח מפריכים לחלוטין את שמועות החטיפה.

יובל צעד את כל הדרך בכוחות עצמו. כשהבין שהוא אבוד, הוא הפגין תושייה יוצאת דופן: הילד ישב מתחת לעץ, תפס מחסה בצל וכך שמר על עצמו מפני השמש היוקדת לאורך השעות הארוכות - צעד חכם שמנע פגיעה בבריאותו.

בשיחה המרגשת למוקד 100, בזמן שהמונים משתתפים בחיפושים, נשמע הדיווח הראשון על מציאתו של יובל:

מוקדנית: "משטרה שלום, מדברת עדי."
נתנאל: "שלום, מדבר ביטון נתנאל. אנחנו מצאנו את הילד".
מוקדנית: "איפה אתה נמצא?"
נתנאל: "אני נמצא עניין של 20 דקות מ... נו, יש לי פה ג'יפ! יש לי פה ג'יפ! יש לי פה ג'יפ! אני פה עם הסוס".
מוקדנית: "רגע, הילד הנעדר מאשקלון?"
נתנאל: "כן, כן, הילד הנעדר, הוא פה נמצא איתי."
מוקדנית: "אני מעלה לך, אני מעלה לך את השוטרת, חכה."

יובל כבר נמצא בביתו, מרגיש טוב ומציג חזרה כמעט מלאה לשגרה. בני משפחתו, שמתחילים רק כעת לעכל את האירוע המטלטל שעברו, מספרים שהוא מתנהג כרגיל לגמרי. למרות החרדה הכבדה שליוותה את השעות הללו, הסיפור הזה מסתיים בהקלה עצומה, בחיוך ובסוף טוב.