מותה של האם הצית סכסוך ירושה על 6 דירות בת"א בשווי של למעלה מ-10 מיליון שקלים

מותה של אלמנה בת 87 הצית סכסוך ירושה מר בין שבעת ילדיה, על שש דירות בתל אביב שהיו לה זכויות בהן, והשווי שלהן הוא מעל לעשרה מיליון שקלים. במהלך חייה, העבירה האישה במתנה שתי דירות לאחד הילדים, וגם מחצית מהבעלות על דירה נוספת. כאשר היא נפטרה והתגלתה הצוואה, שהורישה בחלקים שונים את יתר נכסיה לילדים, ובעיקר לטובת אותו הבן, דרשו חלק מהאחים לבטל את הצוואה ואת עסקאות המתנה, בשל השפעה בלתי הוגנת לטענתם מצד האח על אימם. פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את טענות האחים, וקבע כי הצוואה ועסקאות המתנה הן תקפות.

הסכסוך הוא בין אחים שנולדו להורים ממוצא בוכרי, שעלו ארצה בשנות ה-70. ההורים עבדו בעבודות דחק, האב עבד כמנקה במפעל והאם קיבלה קצבה מביטוח לאומי. הבן, שאימו העבירה לו במתנה זכויות בשלוש דירות במהלך חייה, עבד מגיל צעיר בתחום היהלומים. לדבריו, במהלך עבודתו הוא צבר הון רב והיה זה שמימן בפועל את רכישת רוב הנכסים עבור הוריו. לטענתו, הוא רשם את הנכסים על שם הוריו, כדי להימנע ממצב שבו ייפרד מאשתו והיא תטען שיש לה זכויות בנכסים, ולטענת אח אחר זה נעשה מאחר שהיה מקובל בעדה הבוכרית לרשום נכסים על שם ההורים מטעמי כבוד.

מנגד, האחים שהתנגדו לצוואה ולעסקאות המתנה עם הבן, טענו כי ההורים שלהם היו דווקא אמידים ובעלי רכוש רב, וכי הנכסים נרכשו מכספם שלהם ולא מכספו של האח. לטענתם, אימם לא הייתה כשירה קוגניטיבית לחתום על מסמכי המתנה במועד עריכתם מכיוון שעברה אירוע מוחי חצי שנה לפני. הם טענו כי אחיהם השפיע באופן בלתי הוגן על אימם, שבקושי לטענתם הבינה עברית. מסיבות אלה ביקשו מהשופטת לקבוע שהצוואה אינה תקפה וכך גם עסקאות המתנה ושיש לחלק את רכושה של האם באופן של ירושה על פי דין, כך שנכסיה יתחלקו שווה בשווה בין כל שבעת ילדיה.

השופטת גלי רון קבעה כי הצוואה תקפה לחלוטין. היא הסתמכה על תעודה רפואית מיום עריכת הצוואה שאישרה כי המנוחה הייתה צלולה, על חוות דעת של רופא, ועל עדויות השכנים, שסיפרו שהיא דיברה והבינה עברית ברמה בסיסית שאפשרה לה להבין את תוכן הצוואה שהוקראה לה. השופטת קיבלה את גרסת הבן לגבי מימון הנכסים - בפניה הוצגו עדויות של המוכרים המקוריים של הדירות שאישרו שהוא זה שניהל מולם את המשא ומתן על רכישת הדירה ושילם את הכספים, בעוד שאימו כלל לא הייתה מעורבת בעסקאות.

כתוצאה מפסק הדין, הבן יקבל זכויות בחמש דירות: בעלות מלאה על שתי דירות, מחצית מדירה נוספת, מחצית מעוד דירה, וחלק יחסי מדירה אחרת בת"א. יתר האחים קיבלו חלקים יחסיים משאר הנכסים, למעט אח אחד נוסף שקיבל אף הוא בעלות מלאה באחת הדירות.

לדברי עורכי הדין בעז קראוס ועמית אלזם, המייצגים את הבן הזוכה, "מדובר בפסק דין חשוב, שבו בית המשפט הסתכל על התמונה הרחבה, תוך הסתכלות על המציאות האמיתית בתוך המשפחה. הוכח כי לאורך כל השנים הבן עבד קשה למחייתו, רכש נכסים מכספו, ורק מתוך כבוד רב שרחש להוריו המנוחים, וכנהוג תדיר במשפחות יוצאי בוכרה, רשם את נכסיו על שמם מתוך אהבה ואמון מוחלט. מצער, כי לאחר פטירת האם נהגו האחים באחיהם באופן לא הגון. פסק הדין מעביר מסר ברור - לא תמיד הרישום הפורמלי מספר את הסיפור המלא".