מבקר המדינה מזהיר מעיכוב הדין של מחבלי 7 באוקטובר: "פוגע באפקט ההרתעה ומעכב את עשיית הצדק"

החדשות בקצרה:

• מבקר המדינה פרסם דוח על מחדלי הכליאה והסייבר במלחמה.
• אנגלמן: "מעצר אלפי מחבלים ללא היערכות פגע ביכולת השב"כ".
• מנהל בית החולים שיפא שוחרר בשל מצוקת מקום בכלא.
• אנגלמן: שחרור מנהל שיפא גרם לפגיעה תודעתית עמוקה.
• המבקר מתח ביקורת על היעדר הגנת סייבר מספקת בישראל.

מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן מותח ביקורת חריפה בדוח שפרסם היום (שלישי). בין היתר הוא מתייחס להתנהלות צה"ל ושב"ס שלדבריו לא נערכו לתרחיש של כליאה ארוכת טווח של מחבלים, ושאת המחיר נאלצה ישראל לספוג במלחמת חרבות ברזל. "מעצרם של אלפי מחבלים ללא היערכות מקדימה החריף את הפער בכל הנוגע להיעדר מקומות כליאה ופגעה ביכולת השב"כ לבצע מעצרים וחקירות, לצד הגברת העומס והסיכון על סגל שב"ס", כתב אנגלמן.

לפי הדוח, מאז פרוץ המלחמה זינק מספרם של האסירים הביטחוניים בכ-92% - מ-5,200 לכ-10,000. נוהל משותף של שב"ס וצה"ל משנת 2006 קבע כי יש לבצע עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים, אך למרות זאת - המבקר מצא כי עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל הדבר לא נעשה.

אחת התוצאות הקשות של היעדר ההיערכות, על פי הדוח, הוא שחרורם של מנהל בית החולים שיפא ו-18 כלואים נוספים שנשקפה מהם סכנה לביטחון המדינה, בשל מצוקת מקום. אנגלמן מתח ביקורת על כך שהדבר לא הובא בזמן אמת לידיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכי המל"ל, השב"כ וצה"ל כשלו בכך שלא וידאו את אישורו של נתניהו למהלך.

"יש לראות בחומרה את העובדה שהשחרור של כלואים שנשקף מהם סיכון לביטחון המדינה לא הובא בזמן אמת לידיעתו של ראש הממשלה", כתב המבקר, וציין כי שחרור מנהל שיפא גרם ל"פגיעה תודעתית עמוקה" ושימש כלי תעמולה בידי חמאס.

אנגלמן גם ביקר בדוח את זה שעד היום לא הועמד לדין אף מחבל בגין פשעי 7 באוקטובר, והתייחס לחוק שעבר לאחרונה שיאפשר זאת. הוא כתב כי "התמשכות התהליך המשפטי פוגעת באפקט ההרתעה שבהעמדה לדין, ודחיית מיצוי הדין עם המחבלים שביצעו את הפשעים מעכבת את עשיית הצדק עם קורבנות הטבח הנורא ובני משפחותיהם", כתב אנגלמן.

תחום הסייבר בישראל - מופקר

פרק בדוח המבקר עוסק בהיערכות המדינה לאירועי סייבר ותפקודה במהלך מלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה חל גידול בהיקף ובעוצמה של מתקפות הסייבר נגד גופים במשק הישראלי שנועדו לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור ובחוסן הלאומי, ולאסוף מידע לצורכי מודיעין, נכתב בדוח. המבקר גם טען כי ככל שהלחימה התמשכה, "התעוזה והיצירתיות של התוקפים גברו" - ממניעת גישה באמצעות סייבר, למתקפות שנועדו לגרום נזק כמו מחיקת מידע.

אנגלמן מצא כי רמת ההגנה של חלק מהמגזרים והגופים בארץ אינה מספקת, ושראשי הממשלה לא יזמו ולא קיימו בקבינט דיונים ייעודיים בנושא סייבר למעט פגישה אחת שהתקיימה בשנת 2018. כך, ש"הקבינט לא נחשף למכלול הסיכונים בתחום הסייבר, לרמת ההיערכות ולנזקים הפוטנציאליים". עוד הוא מתח ביקורת על כך שבמשך כעשור לא קודם חוק שעוסק בהגנת סייבר ולהסדרת התחום - ומטיל את האחריות על משרד ראש הממשלה, שלא השלים את הפעולות לצורך חקיקה כזו בכנסת.

כמו כן הדוח כולל פרק מיוחד שעוסק בהגנת המידע הממוחשב בבית הנשיא. עד ספטמבר 2024, בית הנשיא פעל ללא גורם מנחה בתחום הסייבר. בקשר לכך כתב אנגלמן: "תחומי הגנת הסייבר לא טופלו באופן ההולם את הסיכונים הנשקפים לגוף בעל חשיבות לאומית, קל וחומר בעיתות מלחמה כשכמות תקיפות הסייבר מתגברת. פגיעה במערכות מידע שבהן אצור בין השאר מידע רגיש על קרוב ל-100,000 מבקשי חנינה עלולה להוביל לפגיעה בצנעת הפרט ובשם הטוב ובתדמית של בית הנשיא והעומד בראש המדינה".

התגובות

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. בניגוד לנטען בדוח, צה"ל נדרש להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד - ובשום שלב לא קיבל הנחיה אחרת".

"למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב"ס, צה"ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה", נטען בהודעת דובר צה"ל.

בעניין שחרור הכלואים משדה תימן נכתב כי, השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל"ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים וכי רשימת הכלואים גובשה על ידי השב"כ.

משירות בתי הסוהר נמסר: "דוח מבקר המדינה מתייחס בחלקו הארי לתקופה שקדמה לכהונתו של נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קובי יעקובי, ולמציאות ארגונית ותשתיתית שנבנתה לאורך שנים טרם מלחמת חרבות ברזל. מאז כניסתו לתפקיד מוביל נציב בתי הסוהר, ובהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי, תהליך מקיף לחיזוק המשילות הכליאתית, הרחבת יכולות הכליאה, שיפור המוכנות המבצעית והעצמת יכולות הארגון להתמודד עם אתגרי הביטחון הלאומי".

עוד נכתב כי "שירות בתי הסוהר עבר בשנתיים האחרונות מהפכה מבנית עמוקה כחלק מתפיסת המשילות הכליאתית. תחת מדיניות הנציב, הארגון הפך ממבנה מחוזי מבוזר, שבו התנהלו לעיתים מדיניות ותהליכי עבודה שונים, לארגון אחד, מנוהל ובעל מדיניות אחידה".

ממערך הדיגיטל הלאומי נמסר בתגובה: "מערך הדיגיטל הלאומי פועל באופן שוטף ומקצועי לחיזוק ההיערכות של המגזר הממשלתי לאירועי סייבר, מקצה לקצה, הן בשגרה והן בחירום. המערך מוביל פעולות מניעה, ליווי מקצועי, תרגול והיערכות של משרדי הממשלה, וכן מפעיל בעת הצורך צוותי IR של המערך וספקים מקצועיים למתן מענה לאירועי סייבר בזמן אמת.

"חשוב להדגיש כי ביחס למגזר הממשלתי שבאחריותו, המערך פעל ופועל באופן רציף, אחראי ומקצועי. ככל שעולות טענות בדוח שאינן משקפות את מלוא הפעילות שבוצעה, הדברים ייבחנו ויוצגו לגורמים הרלוונטיים שנית".

מבית הנשיא נמסר בתגובה: "עם קבלת הערת מבקר המדינה, הוחלט על הטמעת שכבת הגנה נוספת ומחמירה. הנושא נבחן וטופל באופן יסודי, והליקוי תוקן במלואו. יודגש כי לא נחשף מידע של אדם כלשהו ולא התרחש אירוע אבטחת מידע.

בית הנשיא מייחס חשיבות עליונה להגנה על פרטיות ולשמירה קפדנית על אבטחת מידע, ופועל באופן שוטף לחיזוק מערכי ההגנה והבקרה".