ירושת הענק של האלמן: 30 מיליון ש"ח יועברו לחברת הילדות – למרות התנגדות המשפחה
בית המשפט המחוזי אישר פה אחד את פסק הדין שקבע כי כל רכושו של אלמן בן 82 יועבר לחברתו מילדות שסעדה אותו בשנתו האחרונה • השופטים דחו את טענות קרובי המשפחה על ניצול וזיוף וקבעו: "המערערת בנתה לעצמה נרטיב שאין בינו לבין המציאות דבר"


דרמה משפטית סביב עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים הגיעה לסיומה: בית המשפט המחוזי מרכז לוד אישר לפני כשבועיים את צוואתו של אלמן בן 82, שהוריש את כל הונו ונכסיו – המוערכים בכ-30 מיליון ש"ח – לחברת ילדות עמה חידש את הקשר בשלהי חייו. בכך, דחה בית המשפט את ערעורם של קרובי משפחת המנוח, שטענו כי לא היה כשיר וכי נוצל על ידי האישה.
הקשר שהתחדש והצוואה שנכתבה
הגבר בן ה-82, שצבר במהלך חייו נכסי נדל"ן רבים בישראל ובגרמניה, התאלמן לפני שש שנים. לבני הזוג לא היו ילדים, ובעבר הם ערכו צוואות הדדיות המורישות את הרכוש לצד הנותר בחיים, תוך מתן אפשרות לערוך צוואה חדשה בעתיד.
כשנה לאחר מות אשתו, חידש האלמן את הקשר עם חברת ילדותו מלטביה. כעבור זמן קצר ערך צוואה חדשה בכתב ידו, שבה קבע כי היא היורשת היחידה של כל רכושו. חודש בלבד לאחר חתימת הצוואה, הלך לעולמו.
"כשכספי ירושה מופיעים – קרובי המשפחה מתגלים"
כאשר ביקשה חברת הילדות לממש את הצוואה, נתקלה בהתנגדות עזה מצד בן דודו של המנוח. בן הדוד, שלא היה עמו בקשר כלל, טען כי האישה ניצלה את חולשתו של הקשיש.
כבר בערכאה הראשונה, בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, דחתה השופטת יוכבד גרינוולד-גרנד את ההתנגדות. השופטת ציינה כי חברת הילדות הייתה היחידה שסייעה למנוח לאחר התאלמנותו, והוסיפה הערה עוקצנית כלפי בן הדוד: "כשכספי ירושה מופיעים, קרובי משפחה מתגלים".

לאחר מותו של בן הדוד, החליטה בתו להמשיך במאבק והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעורה העלתה טענות חמורות המייחסות לחברת הילדות מעשים פליליים של זיוף, התחזות וגניבת כספים מהעיזבון בגרמניה.
אולם, שופטי המחוזי לא השתכנעו. מומחים מטעם בית המשפט קבעו חד-משמעית כי הצוואה נכתבה בכתב ידו של המנוח וכי הוא היה כשיר לחלוטין בעת הכתיבה. בפסק הדין נכתב כי המערערת בנתה "סיפור ונרטיב שאין בינו לבין המציאות דבר".
בעקבות דחיית הערעור, הוטלו על המערערת הוצאות משפט בסך 40 אלף ש"ח, המתווספים ל-50 אלף ש"ח שהוטלו עליה בערכאה הקודמת.
"רצון המנוח אינו הפקר"
עורכי הדין בעז קראוס ונועה בינדר-שטיינברג, שייצגו את חברת הילדות, מסרו בתגובה: "פסק הדין מעביר מסר ברור: רצון המנוח אינו הפקר. צוואה היא ביטוח לרצונו האחרון של אדם, ולא הזמנה להתדיינות אינטרסנטית מצד קרובי משפחה רחוקים שצצים לפתע רק לאחר המוות מתוך תיאבון לרכוש".

למרות הניצחון המשפטי, המאבק על הירושה טרם הסתיים לחלוטין. קרובי משפחה של אשת המנוח מנהלים הליך מקביל שבו הם טוענים כי צוואתה שלה אינה תקפה. עם זאת, פסק הדין הנוכחי מבטיח כי חברת הילדות תירש לפחות מחצית מהעיזבון העצום.
