"אני לעד שתולה בשתולה": אורה חתן השיאה משואה בטקס יום העצמאות

שפיץ, שנפצע אנושות בפיצוץ מטען בשכונת זייתון בצפון הרצועה, היה מורדם ומונשם במשך חודש וחצי. עם התעוררותו, גילה הלוחם כי איבד את ידו ואת שתי רגליו, והוא נמצא בעיצומו של מסע שיקום ממושך שנמשך כבר יותר מ-200 ימים. "אני משיא משואה זו לזכרם של כל הלוחמים והלוחמות שנפלו למען קיומנו ועתידנו", אמר שפיץ בטקס.

בדבריו הקדיש שפיץ את המשואה לעשרות אלפי פצועי המלחמה בגוף ובנפש ואמר כי חזרתם לחיים היא "מלחמה נוספת - וגם בה אין לנו ברירה אלא לנצח". הוא הודה למשפחתו ולמשפחות הפצועים על תמיכתם, וכן לכוחות הרפואיים בצה"ל ובבתי החולים. שפיץ ציין גם את ישיבות ההסדר שבהן גדל, ואמר כי הן מוכיחות ש"תורה ושירות צבאי משמעותי הם שני עמודי תווך המשלימים זה את זה".

"הגליל יחזור לפרוח"

לצדו השיאה משואה אורה חתן, שבחרה שלא להתפנות מביתה במושב שתולה למרות האיומים והירי הבלתי פוסק בגבול הצפון. המצב הביטחוני אילץ את חתן לסגור את "חמדת הגליל", המסעדה הכורדית המוכרת שבבעלותה, אך היא בחרה להישאר במקום ולבשל לחיילים ולכוחות שפעלו בגזרה.

חתן הקדישה את המשואה לתושבי קו העימות ואמרה: "אסור לנו לעולם לאבד את הצפון!". היא פנתה לחיילים המשרתים באזור והביעה גאווה על הזכות למלא את ליבם בשמחה. "אני מצדיעה לכן", אמרה לאימהות ולרעיות של הלוחמים, והבטיחה לבניה יונתן ויאיר כי הגליל יחזור לפרוח וכי חובה להעניק לילדים חיים ללא מורא.

בנאומה העלתה חתן את זכרה של אימה, רועת הצאן, ואת מורשת הנתינה שהותירה אחריה. היא חתמה את דבריה בהצהרה: "זו האדמה שלי! אני לעד שתולה בשתולה! ולתפארת מדינת ישראל".