רק 17% מהצעירים בגליל חשים בטוחים: סקר חדש על המצב המדאיג בצפון
כמעט מחצית מהצעירים בגליל שוקלים לעזוב את האזור, על פי הסקר של מרכז הידע האזורי באוניברסיטת תל-חי ואשכול גליל מזרחי • מרבית הצעירים מדווחים על פגיעה בחוסן הנפשי • 60% מהמשיבים ציינו במפורש כי אינם חשים ביטחון אישי בצל המתיחות הביטחונית
סקר חדש של מרכז הידע האזורי באוניברסיטת תל-חי ואשכול גליל מזרחי, שנערך במהלך מבצע "שאגת הארי" בחודשים מרץ עד מאי 2026, מציג תמונת מצב מורכבת של צעירי הגליל בצל המלחמה המתמשכת. הממצאים, המבוססים על מדגם מייצג של 528 צעירים מהגליל המזרחי והמערבי, חושפים פער חד בין תחושת חוסר הביטחון העמוקה לבין המחויבות להישאר באזור. הנתונים המלאים יוצגו ב-29 ביוני בוועידת הגליל המזרחי בתל-חי.
תחושת הביטחון והעזיבה
- רק 17% מהצעירות והצעירים בגליל מדווחים כי הם חשים בטוחים בסביבת המגורים שלהם.
- 60% מהמשיבים ציינו במפורש כי אינם חשים ביטחון אישי בצל המתיחות הביטחונית.
- למרות זאת, 59% מהנשאלים הצהירו כי בכוונתם להמשיך ולהתגורר באזור הצפון.
- 40% מהצעירים עדיין מתלבטים או שכבר קיבלו החלטה שלא לגור באזור הגליל בעתיד.
ההחלטה להישאר
- תעסוקה איכותית היא הגורם המכריע עבור 59% מהצעירים בשיקול האם להישאר בגליל.
- 52% מהמשיבים הגדירו את תחושת הביטחון האישי כגורם החשוב ביותר להמשך מגוריהם באזור.
- חיי חברה וקהילה מהווים שיקול מרכזי עבור 38% מהצעירים, בעוד 32% ציינו את הקרבה למשפחה.
- במענה לשאלה מה יגרום להם להרגיש אופטימיים יותר, 28% מהמשיבים ציינו תעסוקה כגורם המוביל.
מצב החוסן הנפשי והחסמים לסיוע
- 63% מהצעירים מדווחים על פגיעה משמעותית בחוסן הנפשי שלהם בעקבות המלחמה הארוכה.
- נתון זהה של 63% מעידים כי הם חווים מתח ולחץ מתמשך המשפיעים על תפקודם היומיומי.
- 59% מהמשיבים מתקשים להתרכז במטלות השונות ו-43% סובלים מנדודי שינה על רקע דאגות.
- רק 35% מהצעירים הביעו רצון לפנות לסיוע מקצועי, בעוד ש-31% אינם יודעים למי ניתן לפנות.
- החסם המרכזי לפנייה לטיפול הוא כלכלי, כאשר 78% מהמשיבים ציינו את העלות הגבוהה כסיבה העיקרית.
פערים בין המגזר היהודי ללא-יהודי
- 71% מהצעירים הלא-יהודים נשארים בגליל בגלל קרבה למשפחה, לעומת 28% בלבד מהיהודים.
- 57% מהצעירים הלא-יהודים מדווחים על חובות שהוחרפו במלחמה, לעומת 16.3% בקרב יהודים.
- שיעור השוהים בחל"ת במגזר הלא-יהודי עומד על 34.4%, כמעט כפול מהשיעור בקרב הצעירים היהודים.
- דרישה לסיוע כלכלי הועלתה על ידי 94.7% מהצעירים הלא-יהודים, לעומת 60% בקרב היהודים.
"נדרשת השקעה מערכתית ומתמשכת בתעסוקה איכותית ובחיזוק הביטחון האישי", ציינה פרופסור אילה כהן, מנהלת מרכז הידע האזורי. "יש להנגיש מענים רגשיים ולפתח חיי קהילה שיאפשרו לצעירים לא רק להישאר באזור, אלא גם לשגשג בו".