"הוא מאוד רצה להיות אבא": איריס חיים על ההחלטה שתאפשר לה להביא ילד מהזרע של בנה

איריס חיים, אימו של יותם חיים, שנחטף מכפר עזה ונורה בשוגג אחרי שהצליח לברוח מהחטופים, התראיינה אמש (שישי) לאולפן שישי על פסק הדין שיאפשר לה להשתמש בזרע של בנה על מנת להביא ילד לעולם. זאת לאחר מאבק של משפחתם של בראל חדריה שמואלי ומאור איזנקוט, שגם להם בית המשפט אפשר לעשות את התהליך.

איך הגבת כששמעת את הבשורה?

"אנחנו נמצאים בתהליך הזה כבר שנה ורבע. היום הזה שבכלל אפשרו לנו לקחת זרע מיותם, היה קרן אור בחושך הנוראי שנפל עלינו".

זה די מדהים, באבל הקשה, בטרגדיה, אתם פתאום מחליטים לעשות את הדבר הזה.

"תודות לשי-לי עטרי, שהובילה את השינוי מאוד משמעותי הזה. כי היה ניתן לקחת זרע מהמת באופן אוטומטי, היו צריכים לפנות לבית המשפט וזה לקח המון זמן, במקרה שלה זה התפספס, היא לא יכלה לקבל את הזרע של בעלה, ואנחנו זכינו בזכותה ביכולת הזאת. זה קרה ושאבו מיותם את הזרע, ואנחנו הנחנו את זה בצד ולא ידענו מה לעשות עם זה, עד שיום אחד במקרה, או שלא במקרה, פגשתי את עורכת הדין נילי שץ שאמרה 'אני אעזור לך'".

"מפה יצאנו לדרך של שנה ורבע, זה היה מסע חיובי, אני לא הרגשתי שאני נלחמת, ואני לא אוהבת לקרוא לזה מאבק, אני מרגישה שהייתה באנרגיה מאוד טובה, ושמדינת ישראל באיזשהו אופן עברה שינוי לטובה בהסתכלות שלה על האירוע הזה, כי 7 באוקטובר שינה את הכול.

יותם דיבר איתכם על זה שהוא רוצה להביא נכד.

"נכון, יותם שלנו באמת מאוד רצה להיות אבא, והוא דיבר על זה, הוא היה בן 28. הוא דיבר עם אבא שלו רביב על זה והוא דיבר איתי על זה, ולשמחתנו גם היו לנו דברים כתובים שהוא כתב. הוא כמובן לא תכנן ולא חשב אי פעם שהדבר הזה יקרה כשהוא עצמו לא יהיה כאן, אבל הוא כן דיבר על זה".

"אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת, לא כולם כותבים, לא כולם מדברים, ולדעתי ולתפיסתי, וגם אמרתי את זה בכנסת, המדינה חייבת להבין שאדם שיוצא למלחמה בגיל 18, הוא לא חושב אם הוא רוצה להיות אבא או אם הוא רוצה לא להיות אבא, הוא הולך להילחם. והרבה פעמים הוא לא חוזר, לצערנו הרב, וההורים שלו, ההורים שלו חייבים לקבל את הזכות להיות סבא וסבתא".

איך זה אמור להתבצע? אם פונדקאית? אתם אמורים לגדל אותו? אתם רוצים להיות אימא ואבא או סבא וסבתא?

"אנחנו רוצים להיות סבא וסבתא, אני לא יכולה להיות אימא של הילד הזה, אני יכולה להיות סבתא שלו, אני מאוד רוצה, וזה תהליך, כמו שגם אני אומרת, זה לא ברגע שקיבלנו את האישור היום בבוקר, מחר אנחנו כבר הולכים עם הפונדקאית".

אבל מה יש לך בראש?

"מה שיש בראש זה קודם כל לעשות איזשהו תהליך בבית, כי בבית יש עוד שני ילדים, ושני הילדים האלה הם ילדים שיש להם גם רגשות והם רגישים והם חווים את זה אולי איפשהו כהתערבות בבית ובמשפחה, אז קודם כל, שאנחנו כולנו נהיה בהשלמה מלאה על התהליך הזה".

אני מבין שיש לכם הרבה פניות.

"יש פניות עוד מהיום שהתחלנו לדבר על זה. אני לא רציתי לדבר עם אף אחד, כי לא רציתי להיכנס לאיזושהי אשליה, אולי בסוף לא היו מאשרים. אבל צריך גם למצוא את האימא הנכונה ואת המישהי שאנחנו נתאים לה והיא תתאים לנו".

"זה עניין מאוד מורכב כי יותם לא כאן לבחור ואנחנו אלה שצריכים לבחור, אז אני חושבת שיש לנו המון אתגרים עוד. אני שמחה ומברכת על הרגע הזה שמדינת ישראל, ואני אומרת תודה ליועמ"שית, כי בעצם היא זאת שחתומה על המסמך הזה. אנחנו עמדנו מול הפרקליטות, הם היו רגישים כלפינו וכלפי הסיפור שלנו, והרגשנו כל הזמן אהדה מאוד גדולה, וזה מחמם את הלב".

אני מסתכל קדימה, יבוא תינוק, או תינוקת, ג'ינג'ית.

"הלוואי, אמן. יש לנו אפשרות גם ליותר מילד אחד. אני רוצה לחבר לימים הקרובים שמגיעים, שזה יום השואה, ולהגיד שאולי לא סתם שקיבלנו את הידיעה הזאת כמה ימים לפני ערב יום השואה. כי גם בשואה היו אנשים שלא היה להם כבר זכר ואז לא הייתה את הטכנולוגיה, ולא יכלו להוציא זרע. היום אנחנו בונים עוד קומה לעם ישראל, גם מה-DNA של יותם".

מה תגידו לילד או לילדה כשיוולדו על האבא יותם?

"שהיה לו אבא גיבור. הוא כבר נולד כביכול יתום. אז אני אומרת שיש הרבה מאוד סוגים של משפחות היום, עם הורים, עם שני הורים כאלה, בלי אימא, בלי אבא, ולכל אחד מותאם הסיפור שלו. ואנחנו והאימא נספר לילד שהיה לו אבא גיבור, נספר לו את הסיפור".