"זה אחד האתגרים המרכזיים שמולם ניצבת ישראל": האזהרה של המבקר

החדשות בקצרה

• המבקר אנגלמן הזהיר כי המדינה לא ערוכה להזדקנות האוכלוסייה.

• לדבריו, ללא מימון נוסף - הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035 ולא יוכל לשלם קצבאות.

• לפי הדוח בפרסם, מספר מיטות האשפוז ירד ב-16% תוך שלוש שנים.

• למרות שישראל צפויה להכיל כ-2 מיליון אזרחים ותיקים בשנת 2050, כרגע אין אף גורם אחראי עליהם.

דוח מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן, שהתפרסם היום (ראשון), מזהיר מפני אחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של המדינה, הזדקנות האוכלוסייה - ומתריע מפני חוסר טיפול הממשלה בעניין.

הדוח מעלה כי למרות שהזדקנות האוכלוסייה הוגדרה כבר לפני עשור כאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של המדינה, בפועל קיים פער גדול בין ההכרה הממשלתית בחשיבות האתגר לבין המעשה. "מתן מענה הולם לאוכלוסיית הגיל השלישי הוא חובה מוסרית וערכית", כתב אנגלמן, אך הראה שבפועל - הממשלה רחוקה מלמלא חובה זו.

לפי הנתונים, בעוד שכיום אחוז הזקנים מהאוכלוסייה בישראל הוא 13%, בשנת 2050 הוא צפוי להיות 15%, ולא נראה שהרשויות נערכות לגידול הזה באוכלוסיית הקשישים.

הקריסה הכלכלית שבדרך: הביטוח הלאומי יתרוקן עד 2035

אחת הנקודות המטרידות ביותר בדוח נוגעת ליציבות הפיננסית של הביטוח הלאומי. בעקבות הרפורמה בסיעוד משנת 2018, ההוצאה השנתית על סיעוד זינקה מ-7 מיליארד ש"ח לכ-21 מיליארד ש"ח בשנת 2025. הזינוק הזה, שנבע בחלקו ממעבר לבדיקות תלות על סמך מסמכים בלבד וללא פגישה פנים אל פנים, הקדים את שנת איפוס הקרן של הביטוח הלאומי ב-6.3 שנים, מה שאומר שהביטוח הלאומי ייכנס לגרעון תקציבי ושיש חשש ממשי שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

אנגלמן התריע כי "בשנת 2035 הביטוח הלאומי יימצא בגירעון תזרימי, וללא מימון נוסף הוא לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק". למרות אזהרה זו, הדוח מצביע על כך שהקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות שום דיון בנוגע למאזן הביטוח הלאומי וליציבותו.

הוא קבע כי על הקבינט החברתי-כלכלי לקיים דיון אחת לשנה בנוגע למאזן המוסד לביטוח לאומי. הוא המליץ, נוכח המלצות ה-OECD, לשנות את מדיניות הערכת התלות באמצעות מסמכים ולהחיל כנורמה בדיקות תלות פרונטליות.

אנגלמן הדגיש כי שיעור התעסוקה של אזרחים ותיקים לא עומד ביעדים שהציבה לעצמה הממשלה, ושבשנה החולפת, שיעור התעסוקה בגילי 67-74 עמד על 22.3% לנשים ו-35.4% לגברים בלבד. גם לא נעשה כל שינוי בגיל הפרישה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים, כך שגיל הפרישה של גברים נותר 67, ושל נשים עולה בהדרגה ל-65, בעוד שתוחלת החיים של גברים עומדת על 81.4 שנים ושל נשים על 85.5, נכון ל-2024.

אנגלמן כתב כי אף על פי שהחוק קובע שעל השר לשוויון חברתי למנות מועצה ציבורית מייעצת לענייני גמלאים ולגבש פעולות והמלצות לשיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים - מאז 2023 לא מינתה השרה מאי גולן חברי מועצה חדשים.

מערכת הבריאות: יותר זקנים, פחות מיטות אשפוז ומגיפה של בדידות

נקודה נוספת שעלתה בדוח היא שבעוד שתוחלת החיים בישראל עולה, מספר מיטות האשפוז והרופאים הגריאטריים נמצא בנסיגה ביחס לגודל האוכלוסייה. בין השנים 2020 ל-2023 חלה ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי לכל 1,000 איש בני 75 ומעלה. בנוסף, מקצוע הגריאטריה הוגדר כ"מקצוע במצוקה", ואנגלמן התריע כי שיעור הרופאים המומחים בתחום צפוי להמשיך ולרדת בעשורים הקרובים.

המבקר ציין לרעה גם את הכישלון בתחום הרפואה המונעת: כ-54% מהזקנים לא ביצעו כל פעולת מניעה מתועדת בין השנים 2019-2024, וזאת בזמן שמשרד הבריאות לא קבע מדד שיאפשר לאתר מראש קשישים המצויים בסיכון להידרדרות.

בנוסף, למרות החלטת ממשלה משנת 2021, הממשלה לא הטילה על שום משרד את האחריות לאתר ולטפל באזרחים ותיקים בודדים, ולא קבעה יעד כמותי להפחתת שיעורי הבדידות בקרב אזרחים ותיקים. עוד מצא המבקר כי המשרד לשוויון חברתי וביטוח לאומי לא קבעו יעדים לאיתור או לטיפול בבדידות של אזרחים ותיקים, וכי למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולקופות החולים, אין הנחיות או הכשרות בדומה לאלו של ביטוח לאיתור של אזרחים ותיקים הסובלים מתחושת בדידות.

דרישה לתוכנית לאומית רב-שנתית

המבקר הדגיש כי המדינה אינה ערוכה לגידול הצפוי באוכלוסיית הזקנים - מ-1.3 מיליון איש כיום ל-2 מיליון בשנת 2050. הוא דרש מהממשלה לגבש לאלתר תוכנית לאומית רב-שנתית מתוקצבת עם יעדים ברורים וגורם מתכלל בעל סמכות.