מקסים הרקין על ה"התאסלמות" בשבי: "כדי לנצח, צריך ללמוד את האויב"

כדי לשרוד בשבי המחאס בעזה, מקסים הרקין היה מוכן לעשות הכל. הרקין, שהסתיר את שירותו כקצין בצה"ל לאורך תקופת השבי, חשף בספרו החדש כי הוא החליט לאחר כשנה וחצי בעזה לומר לשוביו כי הוא מעוניין להתאסלם. בריאיון הלילה (בין שבת לראשון) לאברי גלעד ויאיר שרקי, הוא מסביר את ההחלטה הלא מובנת מאליה.

"אם אתה רוצה לנצח במלחמה, אתה צריך ללמוד את האויב", אמר הרקין והוסיף שלמהלך הייתה סיבה נוספת: "רציתי לקבל מידע, אנחנו מנותקים מהכל ומה שאנחנו מקבלים מהם זה 99 אחוז השקפה שלהם, פלוס שקר. אז כשאתה מקבל גישה למידע, בשבילנו לשמוע משפט מפה לשם היה שווה שעות של דיונים אחר כך. הייתה להם טלוויזיה דלוקה על אל-ג'זירה או מה שזה לא היה, אז משם אתה שואב את המידע. לפעמים זה שיחות ביניהם או שיחות בטלפון שלהם, כי המנהרה שלי הייתה מפקדה".

מתי הגיע הרעיון?
"הייתה להם נטייה לדיבור על איסלאם מלכתחילה, זו גם האופציה היחידה איכשהו לדבר איתם, כי בהתחלה שלושה חודשים לא דיברנו בכלל. אבל איסלאם זה אמונה, זה לא מה שחמאס, חמאס הוא תופר את האיסלאם למעשים הרעים שלהם. ההתאסלמות עצמה, אם אני לא טועה, הייתה ב-10 במאי 2025".

ותוך כדי כך האמונה היהודית שלך מתעצמת.
"כמובן, היינו שומרים שבתות, עשינו סליחות, שמרנו יום כיפור. זה הכי קל בעולם והכי כיף, ממליץ לכולם".

אחת ההשפעות הקיצוניות ביותר על החטופים הייתה כמובן ההרעבה בשבי, שהייתה ניכרת גם על גופם. ההשלכות של מה שעבר הרקין בעזה בהיבט הזה עדיין ניכרות: "אנשים שחושבים שהם רעבים לא יודעים מה זה רעב וטוב שכך, כי זה בעיות שאחר כך מלוות אותי עד היום. אין לי תיאבון, גם אם אני מתחיל להרגיש קצת רעב אחרי 24 שעות, אולי יותר, אבל אני אוכל כי אני יודע שאני צריך, מסתכל לפי שעות".

אילו עוד השלכות יש על החיים אחרי?
"אני ידעתי שהמלחמה האמיתית שלנו תתחיל כשאנחנו נצא, כי היא כפולה. המשפחות שלנו מרוסקות פיזית, נפשית ומנטלית וגם המלחמה שקורית מסביב בעולם. אז לקחתי על עצמי להשתתף במלחמה הזאת ואנחנו ננצח, אין לנו בעיה".

מה שלום המשפחה באמת?
"לאמא ואבא שלי קשה מאוד, נפשית, בריאותית והכל, אנחנו עובדים על זה, מנסים להחזיר אותם כמה שזה אפשרי. אותו דבר בקשר לילדים, אנחנו חוזרים לחיים ונהנים אחד מהשני, אחי למשל מתקשר אליי ואומר לי 'אתה לא יודע איזה כיף שאני יכול לחייג ומישהו עונה לי'".

בתו בת ה-6 של הרקין לא חיה בישראל, כך שהאתגר איתה קשה במיוחד: "הבאתי אותה לארץ לקיץ, אז אנחנו נהנים, מעבירים 24 שעות, כמה שאני יכול, נותן את המקסימום. אני הצטרפתי להיות אבא בגיל די מאוחר, בגלל שנתיים ויותר שהפסדתי, אבל תודה רבה להורים שלי, לגרושתי ולכל הנשים שעזרו להסביר לה את המצב", אמר.

יש לה שאלות על מה שהיה?
"כמובן, אני חייב להבטיח לה שאני לא אחזור לשם. לפני שיצאתי מהבית היום היא בטעות ראתה את הסרטון של איך שחוטפים אותי ברעים, זה קרה בטעות והיא התחילה לבכות, לקח לי 20 דקות רק להרגיע אותה".

הרקין, כאמור, הוציא לאחרונה ספר על חוויית השבי שלו, בדומה לשורדים נוספים: "המטרה של הספר היא לא רק כעדות למה שקרה, כן? זה חלק, אבל המטרה העיקרית היא להראות לאנשים שהכל זמני בחיים שלנו, גם טוב וגם רע. אסור להרים ידיים, צריך להמשיך ותמיד לנצח, בכל מצב".