הממשלה תבחן הפקעת נכסים של ערבים ברובע היהודי בירושלים


החדשות בקצרה:
- הממשלה הקימה צוות לבחינת הפקעת נכסים של תושבים ערבים ברובע היהודי.
- הצוות יתמקד ברחוב השלשלת הסמוך להר הבית המשמש כקו תפר בין הרובעים.
- מדובר בנכסים של תושבים שסירבו להתפנות ולקבל פיצויים מאז שנת 1967.
- בשבועות האחרונים קיבלו תושבים בשכונות במזרח ירושלים צווי פינוי.
- למה זה חשוב: המהלך עשוי להביא לפינוי של עשרות בתים של ערבים סמוך להר הבית.

הממשלה החליטה אתמול (ראשון) להקים צוות בין-משרדי לבחינת הפקעות של נכסים ברובע היהודי בעיר העתיקה ירושלים, של תושבים ערבים שסירבו להתפנות לאחר כיבוש העיר ב-1967. הצוות יתמקד ברחוב השלשלת שנמצא סמוך להר הבית ומסגד אל אקצא, קו תפר בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי.
רחוב זה מוגדר כציר מסחרי ותיירותי מרכזי, שמחבר את שער יפו ורחבת מגדל דוד עם רחבת הכותל המערבי. לאחר כיבוש העיר, פורסמו הודעות הפקעה על פי פקודת הקרקעות משנת 1943, תקופת המנדט. חלק מהנכסים הועברו לידי המדינה ולחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, חלקם נותרו מאוכלסים מכיוון שהתושבים הערבים סירבו לקבל פיצויים ולהתפנות, ולכן הפינוי לא קרה. כעת עשרות בתים השייכים למשפחות ערביות בסכנת פינוי.
לדברי אביב טטרסקי מעמותת "עיר עמים", רחוב השלשלת שמוביל להר הבית ולמסגד אל אקצא הוא רחוב שרבים מדייריו הם פלסטינים. יש ברחוב מוסדות של הווקף ואת הספריה הראשונה שנפתחה בירושלים במאה ה-19. "הממשלה חושבת שהיא יכולה פשוט להפקיע את זה. המדינה פועלת כדי לייהד את העיר העתיקה, זאת פעולה כוחנית של הממשלה שעלולה לגרור ביקורת ברחבי העולם", טען טטרסקי.

"באופן רשמי על הנייר זה שטח ששייך למדינה", הסביר גורם במשרד ירושלים, "מטרת הצוות שיוקם ללמוד את הנושא ולהבין מה הפער בין ההחלטה שהתקבלה כבר לפני קרוב ל-60 שנה לבין המציאות בשטח".
בשבועות האחרונים קיבלו תושבים בשכונות במזרח ירושלים צווי פינוי לבתיהם בטענה שהשטחים שייכים למדינה. המסמך שפרסם משרד ירושלים ומסורת ישראל שם דגש מיוחד על רחוב השלשלת שקו תפר בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי, וההפקעה המקורית חלה על שני צידי הרחוב, הכוללים מבנים, חנויות, דירות, מוסדות ובתי תפילה.
הקמת הצוות ומטרותיו
בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, וחבריו יכללו בין היתר את מזכיר הממשלה, נציגים ממשרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים והחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי. תפקיד הצוות הוא לבחון את המצב העובדתי והמשפטי של הנכסים שטרם מומשה הפקעתם, ולמפות את החסמים התכנוניים, ההנדסיים והמשפטיים המונעים את השלמת ההליך. הצוות נדרש להגיש לממשלה תוכנית פעולה ופתרונות בתוך 12 חודשים.

עמדות המשרדים והייעוץ המשפטי
ההצעה הוגשה על ידי יריב לוין שמכהן כשר ירושלים ומסורת ישראל בנוסף להיותו שר המשפטים. היועצת המשפטית של משרד ירושלים ומסורת ישראל, עו"ד מירין בנימין, קבעה כי אין מניעה משפטית לאשר את הצעת ההחלטה.
עם זאת, הייעוץ המשפטי של משרד האוצר העיר כי קידום ההחלטה בלוחות זמנים קצרים, ללא ליבון מעמיק מול הגורמים המקצועיים, עלול לעורר קשיים משפטיים בהמשך יישום ההחלטה.
שמעון אלבום, מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, מסר: "לכבוד יום ירושלים, משרד ירושלים ומסורת ישראל גאה להוביל החלטת ממשלה היסטורית שתשים סוף לסאגה של עשרות שנים, ותשלים סוף סוף את בעלותה המלאה של מדינת ישראל על הרובע היהודי בעיר העתיקה. ממש כפי שהקריאה המרגשת 'הר הבית בידינו' איחדה את העם, המהלך שאנחנו מעבירים כעת מבטיח שגם הרובע היהודי כולו יחזור הביתה - לידינו".
