בתו בת ה-14 של יונתן נותרה לבד באתיופיה - הוא נאבק כדי להביאה לישראל

החדשות בקצרה

• יונתן צ'יקול נאבק נגד המדינה כבר חמש שנים כדי להשיג לביתו היימנוט אשרת כניסה לישראל, אחרי שאימה נטשה אותה באתיופיה.
• רשות האוכלוסין וההגירה דרשה הוכחה שהוא אביה הביולוגי, אך גם לאחר שהוכיח זאת - הבקשה סורבה.
• ערעור נוסף על ההחלטה נדחה בשבוע שעבר, כשנכתב שהבקשה לא הייתה "בקשה להסדרה מטעמים הומניטריים".

  ---

"אני לא מאחל לאף הורה שדבר כזה יקרה לו. אם זה היה הילד שלהם, איך הם היו מרגישים? שהילד שלהם בלי אבא ואימא?", את המילים האלה אומר יונתן צ'יקול (40), אזרח ישראלי, יהודי – שרשות האוכלוסין סירבה לבקשתו לתת לבתו הקטינה, שאימה נטשה אותה באתיופיה – אשרת כניסה לישראל. "למה אני לא יכול לגדל אותה? שהיא תתחיל כאן את החיים שלה, מה רוצים שהיא תמות שם בלי ההורים שלה?".

המקרה של יונתן הוא מורכב, כזה שנופל בין הכיסאות. הוא עלה לישראל יחד עם הוריו לפני 15 שנה מאתיופיה, כחלק מעליית קהילת הפלשמורה לישראל. כשהתגייר שנה לאחר מכן ניתנה לו אזרחות. בתו, היימנוט – כיום בת 14 – נולדה עוד לפני שקיבל אזרחות ישראלית, והוא גילה שהיא בתו רק אחרי שעלה ארצה. מלבד היימנוט, יונתן הוא אב לארבעה ילדים שנולדו וגדלו בישראל, ונשוי לאזרחית ישראלית – כך שמשפחתו היא ישראלית לכל דבר. מאז שנולדה, הוא דאג לכל צרכיה של היימנוט וכלכל אותה מרחוק.

כבר חמש שנים שיונתן נאבק להעלות את היימנוט לישראל – מאז שהיא בת 9 – כשאימה הודיעה לו שהיא אינה מסוגלת לגדל אותה יותר ודרשה ממנו שייקח אותה. מסיבה זו ביקש אפוטרופסות עליה באתיופיה, וקיבל אפוטרופסות בלעדית עליה ב-2021. לאחר מכן הגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה שתיתן לבתו אשרת כניסה ותסדיר את מעמדה בישראל, אך זו דרשה פסק דין שיקבע כי הוא אביה הביולוגי. לאחר שהגיש את פסק הדין לרשות, שבו לאחר שנעשתה לו בדיקת רקמות, נקבע כי הוא אביה הביולוגי – הרשות דחתה בכל זאת את בקשתו.

עורכות הדין של יונתן אנרה באזובה ויערה צישינסקי ממשרד וייצן ורשה ושות', הגישו ערר פנימי על ההחלטה, שנדחה אף הוא על ידי הרשות. הטעם המרכזי לדחייה הוא שיונתן התאזרח בארץ לאחר שהילדה כבר נולדה באתיופיה וגדלה שם. למקרה כזה, של התאזרחות ההורה אחרי שהילד נולד וגדל במדינה אחרת - אין נוהל לרשות האוכלוסין וההגירה.

גם בקשתן של עורכות הדין בערר לבחון את בקשתו של יונתן מטעמים הומניטריים נדחתה נכתב כי "אין לטעמים אלה רלוונטיות להחלטה". בינתיים, האם של היימנוט נטשה את הילדה, לפני כ-8 חודשים, ומאז היא מתגוררת, לדבריו של יונתן, אצל הגרוש של אחותו באתיופיה. "אף הורה לא יסכים להשאיר את הילד שלו בחו"ל לבד והוא מתנדב לעזור לי. הילדה שלי במצב קשה", אומר יונתן.

בשבוע שעבר דחה גם בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל את הערעור של יונתן. הדיינת נעה וינשטוק עסיס כתבה כי הבקשה המקורית בעניין, שהוגשה על ידי עורכי הדין הקודמים של יונתן, לא הייתה "בקשה להסדרה מטעמים הומניטריים" ושגם אם לרשות "הסמכות לסטות במקרים מיוחדים מנהליה" – אין עליה חובה לעשות כן, ושלא ניתן לקבוע כי יש "פגם מנהלי שיורד לשורשו של ההליך", בהתנהלות הרשות.

עם זאת, יש לציין כי בקשה מטעמים הומניטריים היא בקשה שמוגשת לשר הפנים, שיש לו שיקול דעת רחב להכריע אם לתת או לא מעמד – וזה הליך שלוקח לרוב שנים ארוכות. בקשה כזו מוגשת כאשר אין זכות למבקש לקבל מעמד בארץ, ושמדובר בנסיבות חריגות. בנוסף, לפי נהלים של הרשות, על המבקש לנכוח פיזית בלשכת הרשות – מה שלא יכול להתאפשר במקרה של היימנוט שכן כניסתה לישראל מלכתחילה מסורבת.

לטענת עורכות הדין של יונתן – הזכות להורות ולמשפחה היא זכות חוקתית שהוכרה בפסיקה, והמשפט הישראלי חותר למניעת פער בין מעמדו של ילד לבין של הוריו – כך שההתנהלות של הרשות פוגעת קשות בזכויות האדם של יונתן ובטובת בתו.

"אני מאמין שאם היו לה עיניים כחולות, בלי שאלה מעלים אותה. אני מרגיש שזה מגזענות, ושזו התעללות בילדה. למה צריך לבקש אישור בכלל? זו הילדה שלי", אומר יונתן, שיגיש בקרוב ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. "אני לא ארפה, אני רוצה שהיא תגדל עם הילדים שלי, אחים שלה".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "תשובת הרשות ברורה ומנומקת ובקשותיו נדחו אך על ידי בית הדין. לאור האמור, לא ברור על מה הדיון".

עו"ד אסף וייצן שותף במשרד ורשה וייצן, מסר: "מדובר בהתעמרות קשה באב ישראלי שמבקש לממש את הזכות החוקתית והבסיסית ביותר שלו - לגדל את בתו הקטינה בישראל. משרד הפנים פוגע באופן בוטה בזכות לחיי משפחה ומתנהל באטימות בלתי נתפסת נגד אב ובתו במקום להגן עליהם. חמור במיוחד שבית הדין בחר לתת גיבוי להחלטה המקוממת הזו במקום לעצור את העוול. משרדנו יגיש ערעור מיידי ויילחם בהחלטה בכל הערכאות".