התיירים שנתקעו בישראל מנסים להתרגל למלחמה: "בהתחלה נלחצנו, עכשיו הכי קשה זה יוקר המחיה"

מאז שהחלה המלחמה עם איראן, אלפי תיירים זרים מצאו את עצמם בסיטואציה שהם לא תיארו לעצמם שיקלעו אליה: לכודים בישראל, בלב מלחמה אזורית. בעבור רבים מהם, מה שהתחיל כטיול למזרח התיכון או ביקור קצר, הפך לריטואל של ריצה למקלטים והמתנה מורטת עצבים לחזרה הביתה. הבוקר (ראשון) הם שוחחו עם N12, ושיתפו במערבולת הרגשות שהם חווים.

טימור, בן 37, ובת זוגו הגיעו לישראל ביום חמישי לפני שבוע וחצי - יומיים לפני המלחמה - מקזחסטן. השניים הגיעו לטייל בארץ, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. "הספקנו להסתובב במרכז, בעיקר באזור תל אביב, ואז נתקענו כאן" סיפר טימור ל-N12. "תכננו להגיע לירושלים אבל המלחמה פרצה ואמרו לנו לא להתרחק מהמקלט".

בהתחלה, הוא תיאר, השניים פחדו מהאזעקות, אך עם הזמן הם התרגלו לחוויה. "ההתרעות בטלפונים הניידים מלחיצות בהתחלה, אבל אחרי הפעם השלישית אתה מתחיל להרגיש בטוח. המפתח הוא להישאר ליד המרחב המוגן".

"אימא שלי מאוד לחוצה", הוא שיתף. "אני אומר לה: 'אני בסדר, אל תראי טלוויזיה או תגלשי אינטרנט'. זה לא כזה מבעית כמו שזה נראה. יש הרבה כותרות בתקשורת העולמית, אבל אני לא מפחד. מהר גילינו שבכל מקום בישראל יש מרחב מוגן".

הטיסה של טימור חזרה לקזחסטן, שתוכננה ליום שישי האחרון בוטלה, והוא ובת זוגו מתכוונים לצאת מישראל דרך מעבר טאבה שבגבול מצרים. "מה שהכי קשה לנו כאן זה דווקא יוקר המחייה. המחירים כאן משוגעים", הוא אמר.

"אנחנו שמחים להיות פה ולהבין איך זה בשבילכם להיות במצב כזה"

לפי נתוני משרד התיירות, נכון לסוף השבוע, 28,000 תיירים שוהים בארץ, לאחר ש-9,000 הצליחו לצאת מכאן מאז המלחמה. קרן וטום שרוודר, זוג פנסיונרים, הגיעו לישראל מקליפורניה יום לפני פרוץ המלחמה, ומגדירים את עצמם "גויים משיחיים". "אני יהודייה בלבי", אמרה קרן ל-N12, מהמלון שבה היא ובעלה שוהים – פרימה לינק בפתח תקווה.

"הגענו לכאן לטייל, אנחנו מאוד אוהבים את ישראל, וביקרנו כאן כמה פעמים בעבר, אבל מעולם לא היינו כאן בזמן מלחמה", היא תיארה. באופן מפתיע, היא דווקא מרגישה בישראל יותר בטוחה מאשר במדינתה. "בארה"ב יש הרבה ונדליזם והגירה, יש מקומות בקליפורניה שאי אפשר להיכנס אליהם ושמפחיד להסתובב בלילות. אנשים בארה"ב לא מבינים את המצב פה, הם לא מבינים שזו מדינת הייטק ולא מדינה עם גמלים".

לדבריה, "אנחנו שמחים להיות פה ולהבין איך זה בשבילכם להתמודד עם מצב כזה, שצריכים לקום מאזעקה באמצע הלילה, אפילו שזה לא הטיול שתכננו".

אף על פי שהם מרגישים "אסירי תודה" שהם חוו קצת מהמציאות הישראלית של ריצה למקלטים, הם החליטו שהם יעלו על הטיסה הראשונה לארה"ב ולא ימתינו עד למועד שבו היו אמורים לחזור במקור. "אנחנו עושים מה שאפשר ונרשמנו לרשימת המתנה לטיסות היוצאות", היא סיפרה.

"כשיש אזעקות אני פשוט מסתדרת"

מהעבר השני, יש מי שדווקא לא ממהרים לברוח מהמציאות הכאותית כאן. ליז בקר היא בת לניצול שואה, יהודייה, שהגיעה לארץ ממיאמי במסגרת הארגון שהיא ייסדה עם שני מילואימניקים, נוי לייב ומקס לונג - "strong voices for Israel".

במסגרת הביקור היא הייתה אמורה להיפגש עם ארגון פמינסטי נוצרי, אך הטיול המשותף בוטל ביום שבו התחילה המלחמה. מאז - נשות הארגון הנוצרי הספיקו לחזור למולדתן דרך מצרים, אך בקר החליטה להישאר בארץ עד לתאריך הטיסה שלה - בעוד שבוע - ומאז היא שוהה במלון דן פנורמה בתל אביב.

"עד יום רביעי לא יצאתי מהמלון אבל אז חבר לקח אותי לאכול משהו בחוץ והראה לי שאין מה לפחד, ושבכל מקום יש מקלט", היא סיפרה ל-N12. "אני מסתובבת ומסתדרת כשיש אזעקות. פעם אחת היה קשה כשבשלוש בבוקר היה פיצוץ בלי אזעקה, וזה היה מפחיד".

באחד הימים במקלט במלון, היא סיפרה, חוותה רגע של סגירת מעגל: "ראיתי שם שני חיילים גרמנים עם מדים, סיפרתי להם שאני בת לניצול שואה ואחד מהם נתן לי את הסיכה שלו. זה היה רגע מאוד סוריאליסטי ומרגש, כבת לניצול שואה, לשבת במקלט עם חייל גרמני".

מנכ"ל משרד התיירות, מיכאל יצחקוב, מספר שיש תיירים שלמרות המצב רוצים להגיע לישראל. "הופתענו לקבל פנייה מקבוצת תיירים מארה"ב שטיילה במצרים וביקשה להמשיך במסלול המקורי שלה בישראל", הוא אמר. "הסברנו להם את מגבלות פיקוד העורף ושיכנענו אותם לוותר הפעם ולחזור כשהמצב ישתפר".

"אנחנו אופטימיים וצופים שהתיירות תתאושש מהר לאחר המלחמה", הוא העריך. "ראינו גידול של עשרות אחוזים מתחילת השנה עד השבת האחרונה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אנחנו שומעים מסוכנים שתיירים מחכים שהמצב ישתפר".