נתן דירוג של כוכב אחד בלי הסבר - וישלם פיצויים של 25 אלף שקל

בית המשפט המחוזי פסק השבוע שפרסום דירוג שלילי על בית עסק באינטרנט, ללא טקסט נלווה, עלול להיחשב לשון הרע ולזכות את בית העסק בעשרות אלפי שקלים. המפרסם, שכן של בעל העסק שכלל לא רכש ממנו שירות, חויב לשלם פיצויים והוצאות משפט בסכום כולל של כ-25,000 שקלים, לא כולל אגרה, לאחר שנקבע כי הדירוג שנתן יצר מצג שקרי של ביקורת צרכנית.

במרכז הפרשה עומד סכסוך שכנים בין בעל עסק ותיק לייצור חלונות לבין שכן שלו, על רקע טענות לפיהן בית העסק השתלט על שטח משותף במבנה. במסגרת הסכסוך, שבפני עצמו גם התברר בבית משפט, פרסם השכן בגוגל דירוג של כוכב אחד מתוך חמישה לעסק, מבלי להוסיף כל מלל המסביר מדוע דירג כך את בית העסק. אותו עסק, נהנה עד אז ממוצע ביקורות של 5 כוכבים, ואילו לאחר הדירוג האחד של אותו שכן - ירד לממוצע של 4.7 כוכבים.

בעל העסק הגיש תביעת לשון הרע, וטען כי הפרסום של השכן הוא שקרי, נעשה בכוונה לפגוע בו ושאין לו כל הגנה בחוק - ושעל כן יש לקבל את תביעתו. מנגד טען השכן כי פעל לפי גדרי החוק, ושהדירוג של הכוכב היה על היות בעל העסק שירות ציבורי, שיכול לבקר את התנהלותו גם בלי קשר למתן השירות עצמו.מרגע שקיבל את התביעה - הוא הסיר את הדירוג מהרשת.

בית משפט השלום דחה את הטענה, המחוזי הפך את ההחלטה

• בגלגול הראשון של ההליך, בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את התביעה בעילה של לשון הרע, בנימוק שיש להיזהר מלהפוך "תרבות דיבור ירודה" לעוולה נזיקית, וקבע כי המשקל שצרכנים מייחסים לדירוגים כאלה אינו גבוה. הוא גם קבע שהשכן האמין בכנות הביקורת שלו, ושהיא לגיטימית לאור הסכסוך ביניהם.
• בעל העסק ערער לבית המשפט המחוזי מרכז לוד - שהפך ביום חמישי האחרון את ההחלטה. השופט דרור ארד אילון הדגיש שדירוג נמוך עלול לפגוע במשלח ידו של אדם, במיוחד כשהעסק מזוהה עם בעליו. במועד הפרסום, העסק החזיק בדירוג מושלם של 5 כוכבים מתוך 4 דירוגים. הוא טען כי ההורדה הממוצעת בדירוג (מ-5 כוכבים ל-4.7) היא ממשית בבית העסק.

לא נימקת? אולי דווקא בגלל זה הסתבכת

השאלה המרכזית הייתה האם דירוג ללא מילים יכול להיחשב כ"לשון הרע". בית המשפט קבע כי:

• הקשר צרכני: קורא סביר שנתקל בדירוג נמוך ללא פירוט, מבין אותו כביקורת שלילית על איכות השירות או המוצר.
• הגנה של הבעת דעה: מאחר שהמפרסם לא היה לקוח של העסק ולא קיבל ממנו שירות, קבע השופט הדירוג שלו אינו משקף חוויה צרכנית. ללא מלל המבהיר שמדובר בסכסוך שכנים, הוא דחה את הטענה שמדובר בהבעת דעה לגיטימית על "עניין ציבורי".

סכום הפיצוי

בית המשפט קבע כי אף שהפגיעה הפוטנציאלית לא הייתה בדרגת החומרה הגבוהה ביותר - בין היתר כי התובע המתין שנתיים עד הגשת התביעה - עדיין מדובר בעוולה המצדיקה פיצוי. המפרסם חויב בתשלום פיצויים של 12,000 שקלים על פרסום לשון הרע, 13,000 שקלים על הוצאות משפט ושכר טרחה ובנוסף גם החזר אגרת בית המשפט.