סיפורי הנופלים בדרום לבנון: "אנחנו עם אחד ומשפחה אחת"

הלחימה בחיזבאללה והמאבק שנועד להסיר את האיום על יישובי הצפון גובה מחיר דמים כבד, כאשר הבוקר (שלישי) הותר לפרסום כי 4 לוחמים מסיירת הנח"ל נהרגו בקרב קשה בדרום לבנון. בשעות הצהריים הותר לפרסום שמו של הלוחם הרביעי שנפל בקרב, סמ"ר גלעד הראל ז"ל בן 21 ממודיעין-מכבים-רעות.

סרן נועם מדמוני ז"ל

נועם, תושב שדרות שירת כמפקד הצוות, בן 22 בנופלו. הוא הניח אחריו הורים ושלושה אחים. נועם נכנס ללבנון יחד עם הצוות שלו והנהיג את לוחמים גם בקרב הקשה שהתנהל תחת אש כבדה וירי טילי נ"ט בזמן פינוי הנפגעים, קרב שממנו לא שב. הועלה מדרגת סגן לדרגת סרן לאחר מותו.

"צמח על ברכי הערכים והנתינה"

נועם למד בבית הספר היסודי "תורני חדש" בשדרות ולאחר מכן בישיבה התיכונית בכפר מימון. בנוסף, היה חניך בבני עקיבא. "נועם ז"ל, בנם של בועז ושרונה היקרים, היה חלק ממשפחה גדולה, שורשית, מוכרת ואהובה בעירנו", סיפר ראש עיריית שדרות אלון דוידי, שביקר לפנות בוקר בבית המשפחה. "הוא צמח על ברכי הערכים והנתינה - היה חניך בסניף בני עקיבא, היה מלח הארץ במלוא מובן המילה. מנהיג שקט ונערץ שכולם ידעו שיגיע רחוק".

"בשמי ובשם כל תושבי שדרות, אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחת מדמוני היקרה להורים ולמשפחותיהם של שלושת הלוחמים הנוספים שנפלו בקרב הזה. נועם, גיבור שלנו, עיר שלמה בוכיה עליך היום".

סמ"ר בן כהן ז"ל

בן, תושב להבים, בן 21 בנופלו. הניח אחריו הורים, אחות ובת זוג שחגגה יום הולדת רק לפני שבועיים וקיבלה ממנו בלונים ששלח לה מלבנון. הוא הסתיר פציעה קשה כדי להגיע למסלול קרבי בסיירת ואמור היה להשתחרר בעוד חודשיים. שמו של בן הלך לפניו, כמו גם אחת האהבות הגדולות ביותר בחייו - הפועל באר שבע. מילדות הוא הלך לכל המשחקים, וביקש שאם ייפול בקרב כולם יגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה לבושים בצבע האדום שכל כך אהב.

רומי שקד, בת זוגו, סיפרה: "אני ובן הכרנו בבית ספר, הוא שנה מעליי היינו חברים טובים בערך 5 שנים ואז נהיינו ביחד כשהייתי בת 16. אנחנו ביחד 3.5 שנים. בן אדם מדהים הוא אהב אותי ואני אותו. חמש דקות לפני שהוא נכנס ללבנון הוא צלצל לאחותי ושלח לי בלונים ועוגה ולא הספקתי לדבר איתו ביום הולדת".

"לא ייאמן שלקחו לי את הילד, הוא פשוט האמין בשליחות הזאת ובהגנה על כולנו"

הוריו, שרית וצביקה, סיפרו שבן היה ילד שכולם אהבו. "קסם אומרים על כולם אבל הוא באמת היה צ'ארמר ותמיד הגן על החלש ותמיד היה בשביל כולם. יש לו את האהבה שלו, את רומי החברה שלו, והייתה השבוע בת 20 והזמין לה מלבנון בלונים. אח מדהים לשי שרוצה להשיג הכול בזכותו. הם היו החברים הכי טובים והנכד המושלם לסבים וסבתות. לא ייאמן שלקחו לי את הילד, הוא פשוט האמין בשליחות הזאת ובהגנה על כולנו והוא אמר: 'אנחנו ננצח - ואנחנו נהיה שם'".

שלומית מנור, המחנכת שלו למגמת משפטים בתיכון אשל הנשיא ותושבת להבים, סיפרה: "בן היה תלמיד שלי במגמה, ומגמה זה כמו משפחה. חוויתי אותו 3 שנים מקרוב. תלמיד ואדם מופלא. נעים הליכות, מכבד ורציני וחברותי. מוקף באנשים, מוקף בחברים. אוהד שרוף של הפועל באר שבע. הבקשה שלו הייתה שנבוא היום בהלוויה בחולצות אדומות אבל זה לא פשוט לכולנו, שעה קשה לכולנו".

סמ"ר מקסים אנטיס ז"ל

מקסים, תושב בת ים, בן 21 בנופלו. הניח זוג הורים ואח. מקסים היה לוחם עז נפש וחדור תחושת שליחות של הגנה על המולדת שתמיד ניסה שמשפחתו לא תדאג לו, גם כשהיה במקומות הכי מסוכנים שאפשר.

יבגניה אימו סיפרה על השיחה האחרונה שקיימה איתו, לפני שבוע בלבד: "הוא היה בלבנון ולפני כן בעזה ובאיו"ש, בכל פעם לפני פעילות היינו עושים שיחה משפחתית עושים אווירה. הוא תמיד הרגיע אותנו. אמר שהוא עושה את זה למעננו ולמען האזרחים והרגיע אותנו. אמר שלא נדאג לו ושהוא יודע מה הוא עושה. הוא מאוד חסר לנו פיזית".

"לא נזכה לחבק את הדבר היפה הזה אבל הוא שומר עלינו"

אדי, אחיו, סיפר על תחושת האובדן של אחיו - ושל הלוחמים שנפלו איתו: "אנחנו עם אחד ומשפחה אחת. לא איבדתי אח אחד, אני איבדתי ארבעה אחים. איבדתי במלחמה הזו המון אחים. אני לא אגיד שמקסים איתנו פה. לא נדבר עליו בלשון עבר. הוא איתנו פה. לא נזכה לחבק את הדבר היפה הזה אבל הוא שומר עלינו. וכל מי שירצה לדבר איתו, פשוט יכול. הוא אדם מדהים, הלך למלחמה בנחישות כמו שאדם טס לחו"ל, הוא התלהב כשארז את התיק. הוא רצה לשמור על עם ישראל".

תחקיר קרב הגבורה

בסביבות השעה 18:30 אתמול בגזרה המערבית, זיהו כוחות סיירת נח"ל חוליות מחבלים והתפתחה היתקלות מטווח קצר. במהלך ההיתקלות נפגעו הלוחמים ובמקביל, הכוחות החלו בפינוי נפגעים לעבר מנחת ייעודי. האש נמשכה גם בזמן פעולות הפינוי, עם טיל נ"ט ששוגר לעבר הכוחו שהשיבו באש, בירי טנקים ובתקיפות מהאוויר לעבר המחבלים.