הורישה לבוס שלה מיליונים - כדי שיעביר לבתה: המדינה ניסתה להתערב והפסידה
מנוחה חתמה על צוואה לפיה היא מעבירה את עזבונה - שמוערך בכ-3 מיליון שקלים - לבוס שלה לשעבר ולחבר, ושהם יעבירו את הכספים שקיבלו לבתה שחיה בחו"ל • המדינה התנגדה למנגנון, בטענה שהוא עוקף את חוק הנאמנות • השופט ליאור ברינגר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו דחה את עמדתה
אישה שנפטרה חתמה על צוואה שנה לפני מותה, ובה נכתב כי ככל שבעלה לא יהיה בחיים - מי שיירש אותה וייקבל את עיזבונה שמוערך בכ-3 מיליון שקלים הם הבוס שלה לשעבר וחבר של המשפחה. אלה, כך נכתב, יתנו סכומי כסף מעת לעת לבתה שגרה בארצות הברית, "בהתאם לצרכיה ולפי שיקול דעתם".
היא הסבירה כי קבעה את המנגנון התמוה הזה, על מנת לפטור את היורשים "מכל צורך לדווח על פעולותיהם לכל גורם שהוא", ושאם הם ידרשו כן לדווח, אז שהם יהיו יורשיה היחידים "ללא כל הוראות שהם מכל סוג ומין", ושהיא סומכת עליהם שהם בכל מקרה יסייעו לבתה. זו, אגב, לא התנגדה לצוואה, והצהירה כי היא נמצאת בקשר הדוק עם היורשים הישירים, ושאמה התייחסה אליהם כמו לבניה, ושהם מוכנים לקיים אחר דרישות הצוואה "בהתנדבות".
לפי המנגנון שקבעה האם בצוואה, בסופו של דבר כל העזבון אמור להגיע לידיה של הבת, אך אם זו תלך לעולמה - מה שיישאר ייתרם למחלקת לב בבית חולים תל השומר.
"מדוע לא ציוותה המנוחה את עיזבונה ישירות לבתה?", תהה השופט, והתייחס לאפשרות שפעלה כך כדי להתחמק מדרישות החוק שעשויות לחול על בתה אם היא תירש אותה ישירות. "ישנן סיבות רבות אפשריות לכך, כגון למשל ככל והבת חייבת כספים למישהו והיא חוששת שאם תירש את עזבון האם - יוכל הנושה להשתלט על העיזבון ולקחת אותו ממנה. דוגמה נוספת היא כאשר על פי הדין החל במקום מושבה של הבת מס על מי שמקבל עיזבון".
לפי השופט, במנגנון הירושה שקבעה האם, אין חובה להחיל את הוראות חוק הנאמנות, משום שרצונה של האם היה ברור, בתה אינה בעלת מוגבלות כלשהי כך שיש צורך שהמדינה תפקח ותשמור על זה שרצונה של האם יקוים. "זכותו של אדם לצוות את רכושו כרצונו ואין לכפות עליו את שאינו רוצה בו", קבע השופט. לדבריו, גם אם אפילו הצוואה נכתבה כך על מנת להתחמק מתשלום מסים - האם והבת נוטלות "סיכון בכך שאולי המבקשים (היורשים) יבגדו באמונן וימעלו בכספים. זכותן לקחת על עצמן לקחת את הסיכון הזה".
לשיטת השופט, "כל עוד אדם בגיר וכשיר לפעולות משפטיות, אל לנו להתערב ברצונו ולכפות עליו הסדרים שהוא עצמו אינו מעוניין בהם". הוא אף ציין שלדידו כלל לא מדובר בנאמנות כלשהי, שכן קבעה במנגנון שלה שאם יידרש מהיורשים פיקוח כלשהו - אז שהם יהיו היורשים היחידים ללא כל התניה שהיא.
עו"ד בעז קראוס שייצג את היורשים בצוואה אומר כי "מאחורי התיק הזה עומדת אישה שידעה בדיוק מה היא רוצה - למי להוריש את רכושה ומי האדם שעליו היא סומכת שינהל אותו באחריות. בית המשפט כיבד את הרצון הזה, והבהיר שלא כל רצון לפיקוח מצדיק פגיעה באוטונומיה של אדם על רכושו ועל עתיד משפחתו, ושיש לכבד את רצון המצווה."