פסק דין תקדימי: ילדיה של האפוטרופוסית יירשו את המנוחה, המשפחה נדחתה

פסק דין תקדימי אישר צוואה של אישה שסבלה מפיגור שכלי קל, אשר הורישה את כל רכושה לילדיה של שכנתה שהייתה האפוטרופסית שלה, ולא לקרובת משפחתה. הילדים של השכנה קיבלו ממנה שתי דירות ואת שאר עיזבונה, שבסך הכול מוערכים בכשישה מיליון שקלים. לאישה, שהייתה נשואה והתאלמנה, לא היו ילדים ובת דודתה חויבה ב-40 אלף ש"ח הוצאות משפט.

בת דודתה של האישה התנגדה לצוואה בטענה שדודתה לא הייתה כשירה לערוך אותה, בשל הפיגור השכלי, ושלאפוטרופסית הייתה השפעה בלתי הוגנת עליה. ואולם ילדיה של השכנה, שעליהם היה הנטל להוכיח שזה שאימם הייתה האפוטרופוסית של האישה לא הייתה הסיבה הבלעדית לעריכת הצוואה, הצליחו לעמוד בנטל. הם הוכיחו כי בין אימם לבין האישה התקיימה מערכת יחסים ארוכת שנים, עוד לפני שמונתה כאפוטרופוסית שלה.

לאורך השנים היא הביעה כמה פעמים את רצונה להוריש למשפחתם את עיזבונה, אף בפני בית משפט, ושלמרות הפיגור השכלי - היא הייתה עצמאית בפעולות היום יום וכשירה לערוך צוואה. זאת, על אף שמומחית שמונתה מטעם בית המשפט סברה שהאישה לא הייתה כשירה לערוך צוואה בשל הפיגור השכלי.

שופטת בית המשפט לענייני משפחה, תמר סנונית פורר, ביקרה את המומחית על כך שהיא לא בחנה לגופם את המסמכים הרפואיים של האישה ואת כישורי חייה. פסק הדין התקדימי של השופטת הכשיר לראשונה בתולדות ישראל צוואה של אדם הלוקה בפיגור שכלי לטובת ילדי האפוטרופוס הממונה עליו. בעקבות כך, בת הדודה, שלא הייתה כלל בקשר עם המנוחה במשך 40 שנה - הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר הותירו פה אחד שופטי בית המשפט המחוזי את פסק הדין של בית הדין לענייני משפחה על כנו אך נחלקו בדרך שאליה הגיעו לתוצאה זו - ונתנו אף הם פסק דין תקדימי שנוגע להלכה שנקבעה לפני כמה שנים בבית המשפט העליון.

לפי הלכה, היה צריך לפסול את הצוואה של המנוחה, מכיוון שהשכנה היא בניגוד עניינים בתור מי שהיא האפוטרופוסית שלה, והפיקה לכאורה טובת הנאה מכך - על ידי זה שילדיה ירשו את המנוחה בה טיפלה. השופטים ביקשו לגדר את ההלכה או לפרש אותה בצורה שונה. השופט נפתלי שילה נימק שמכיוון שבעניין שבו ההלכה נקבעה מדובר היה בפעולה חוזית שעשויה להיות בלתי הפיכה, כמו שינוי מוטב בקופת גמל, ולא בפעולת ירושה – ההלכה אינה חלה בהכרח על המקרה ושיש פתח להכיר בכך שאפוטרופוס שאינו בן משפחה יקבל את הירושה.

שני השופטים האחרים בהרכב, אב בית הדין גרשון גונטובניק והשופטת עינת רביד, סברו כי באופן כללי, גם במקרים של סוגיה חוזית ולא רק של ירושה, אדם שיש לו אפוטרופוס יכול לסמן כמוטב בקופת גמל את האפוטרופוס שלו או להוריש לו את רכושו, כל עוד מדובר באפוטרופוס שהוא כמו בן משפחה – כלומר שכנים או חברים שדאגו לקרוביהם כאילו הם בני משפחתם. סביר שבשל התקדימיות של פסקי הדין, הסוגיה תגיע לפתחו של בית המשפט העליון.

עו"ד בעז קראוס, המייצג את היורשים בצוואה מסר: "מדובר בפסק דין חשוב שמחדד עיקרון יסוד בדיני ירושה – רצונו של אדם הוא הקובע. בית המשפט בחן לעומק את נסיבות החיים, את הקשר האנושי ואת הראיות מזמן אמת, וקבע בצדק שאין לפסול צוואה רק בשל זהות הנהנים. זהו מסר ברור: גם במקרים מורכבים – יש לכבד את הבחירה החופשית של המנוח".