היועמ"שית אישרה לזמן את נתניהו לעדות פתוחה במשטרה בפרשת "הפגישה הלילית"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה הערב (רביעי) לזמן את ראש הממשלה נתניהו לעדות פתוחה במשטרה בפרשת "הפגישה הלילית", כפי שפורסם לראשונה בערוץ 13. על הכוונה לזמן את נתניהו לעדות, פרסמנו לראשונה ב"אולפן שישי". גורם אכיפה בכיר אמר אז כי "לא יהיה מנוס" מלזמן את ראש הממשלה בנימין נתניהו לעדות במשטרה.

במוקד הפרשה

• פרשת "הפגישה הלילית" עוסקת בשיחה שקיימו אלי פלדשטיין וצחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, בחניון הקריה באוקטובר 2024, בזמן מלחמת חרבות ברזל.
• לפי גרסת פלדשטיין, בפגישה הודיע לו ברוורמן כי מתנהלת חקירה נגדו בחשד להדלפת מסמכים לעיתון הגרמני בילד.
• לטענת פלדשטיין, ברוורמן אמר לו שהוא "יכול לכבות את החקירה".
• פלדשטיין טען עוד כי ברוורמן הציג בפניו פתק ובו רשימת חשודים בפרשה - טענה שקיבלה, לפי גורמי חקירה, חיזוקים משמעותיים.

תקציר האירועים

• לפי החשד, לאחר שנודע לברוורמן על קיומה של חקירה סמויה סביב הדלפת המסמך המסווג לבילד, התקיימה אותה פגישה לילית בחניון הקריה בינו לבין אלי פלדשטיין, אחד החשודים המרכזיים בפרשת ההדלפה.
• גורמי החקירה מעריכים כי דבר החקירה בצבא נודע לברוורמן באמצעות מידע שאליו נחשף במסגרת עבודתו כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה.
• את גרסתו לאירוע מסר פלדשטיין לראשונה בריאיון פומבי לעומרי אסנהיים בכאן 11.
• גם ראש המוסד המיועד, המזכיר הצבאי של נתניהו האלוף רומן גופמן מסר עדות בפרשה לפני כעשרה ימים.

• גם בכיר לשעבר בלשכת הרמטכ"ל נחקר, אך החשד נגדו נחלש מאוד. הוא נחקר בחשד שהוא זה שהעביר לברוורמן את המידע על החקירה. ההערכה היא כי לא נמצאו ראיות שמבססות את החשד נגדו, והכיוון המסתמן הוא סגירת התיק בעניינו מחוסר אשמה.

פרשת הבילד

• ב-6 בספטמבר 2024 פורסמה כתבה בעיתון הבילד הגרמני, שבה הוצגו עמדות חמאס במו"מ לשחרור החטופים, מתוך מסמך שעליו לכאורה חתום סינוואר באביב 2024.
• בכתבה הזו הופיעו חומרים ומסמכים מסווגים שנלקחו שלא כדין מתוך מערכת המודיעין של צה"ל, כך לפי החשד.
• לפי החשד, בחודש יוני 2024 העביר נגד המילואים ארי רוזנפלד, עותק של אותו מסמך מסווג לפלדשטיין.
• פלדשטיין שמר את החומרים עד לחודש ספטמבר, אז החליט להפיץ אותם לגורמי תקשורת בישראל, כדי שיפרסמו את תוכנם במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא המו"מ המתנהל בעניין החטופים, ובפרט בעניין סוגיית תרומת ההפגנות לחיזוק החמאס.
• פלדשטיין פנה עם המידע למספר גורמי תקשורת בישראל אבל הצנזורה פסלה את הפרסום, וזאת בעקבות התוכן ומקור המידע הרגיש.
• על פי החקירה, בשלב הזה פלדשטיין החליט לעקוף את הצנזורה הצבאית ע"י פרסום המסמך בתקשורת הזרה, שלא כפופה לה.
• מדובר בימים ספורים אחרי רצח 6 החטופים ברצועת עזה, שאחריו התקיימו הפגנות סוערות נגד הממשלה. על פי ממצאי החקירה, הפרסום בבילד בא כחלק מהרצון לשנות את השיח הציבורי.