N12
פרסומת

בצופים כבר לא מפחדים מנושאים שנויים במחלוקת: "היו הורים שטענו שהשתתפות בהפגנות למען החטופים היא 'בור פוליטי'"

תנועת הנוער הגדולה בישראל הודיעה על מהפכה חינוכית: במקום לברוח מפוליטיקה, היא תלמד את 100 אלף חניכיה לדבר על דמוקרטיה, שוויון בנטל וזהות המדינה. "הילדים שלנו יהיו המנהיגים הבאים", אומר יו"ר התנועה

נטע צ'חנובסקי
נטע צ'חנובסקי
mako
פורסם: | עודכן:
כנס תנועת הצופים באילת
רז פרל עם שני חניכי הצופים | צילום: יניב כהן
הקישור הועתק

נהג המונית שאסף אותי בסוף השבוע שעבר מהפקק החריג בכניסה לאילת הבטיח בחיוך שזו עיר בלי פוליטיקה ובלי פקקים. שעה אחר כך, באולם הכנסים של מלון מלכת שבא, גיליתי כמה הוא טעה. מעל 600 מתנדבים בתנועת הצופים התכנסו שם כדי לעשות בדיוק את ההפך: להכניס את החינוך הפוליטי, במובן העמוק ביותר של המילה, אל לב ליבה של תנועת הנוער הגדולה בישראל.

הגעתי לכנס כחניכה לשעבר בשבט רמת גן, עם זיכרון חזק של חאקי מקומט, עניבות צבעוניות ובלאגן מאורגן שתמיד מצליח איכשהו. המציאות שפגשתי הייתה שונה לגמרי. במקום תופים ומבנים מאולתרים, נחשפתי לכנס מקצועי ומלוטש: עיצוב גרפי מוקפד, סדר מופתי, ואווירה שמשדרת ארגון של יותר מ-100 אלף חניכים. בלובי התכנסו מאות המתנדבים, אנשים עם קריירות ומשפחות, שבוחרים להשקיע מזמנם כדי להוביל נוער בזמני משבר.

הכנס הזה לא עסק בקשירת עניבות ובניית סנדות. הוא עסק בצורך של בני נוער להתמודד עם הנושאים הכי קשים בחברה הישראלית. האווירה באולם נעה בין נוסטלגיה חמימה של שירת ההמנון, לתחושת דחיפות גורלית.

"אנחנו כבר מזמן לא רק מחנות קיץ ופורימון", אמר רז פרל, יו"ר התנועה. "הפכנו לארגון חברתי משמעותי שמשפיע על תהליכים בחברה הישראלית".

דווקא בתקופה סוערת כזו, בצופים החליטו לעסוק בחינוך פוליטי. המהלך אינו הצהרתי בלבד, אלא תוכנית עבודה אופרטיבית. לאחר שחזון התנועה גובש לפני כשנתיים, הוחלט להתמקד בנושאי ליבה: שוויון בנטל, ממלכתיות והמרחב הציבורי, דמוקרטיה ליברלית, יחסי פריפריה-מרכז וזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בזמן שנושאים אלו נתפסים כטאבו בבתי הספר ובשיחות הסלון, בצופים החליטו להפוך אותם לכלי עבודה חינוכיים. התוכנית: להעביר יחידות תוכן מעמיקות לשכבה הבוגרת, שתעביר בהמשך את התכנים לחניכים הצעירים. המטרה, כפי שהובהר בכנס, היא לחנך לאקטיביזם חברתי כדרך חיים.

רז שיפמן
רז שיפמן | צילום: באדיבות המצולם

רעידת אדמה

הבחירה להפסיק לפחד מהמילה "פוליטיקה" לא נולדה בחלל ריק. היא צמחה מתוך שבר חברתי עמוק שחוו בני הנוער בשנים האחרונות: מערכות בחירות חוזרות, מחלוקות סביב ההפיכה המשפטית, והטראומה של השבעה באוקטובר. המדריכים הצעירים פשוט לא ידעו איך לדבר עם החניכים על המציאות המדממת.

פרסומת

"ראינו שמתרחשת פה רעידת אדמה והנוער לא באירוע בכלל", הסביר פרל. "הבנו שהגיע הזמן שהילדים שלנו יחשבו לא רק על המתקן במחנה הקיץ, אלא גם על מה שקורה סביבם במדינה".

אלעד סנדרוביץ', מזכ"ל התנועה, הוסיף כי זוהתה אדישות בקרב בני הנוער. חלקם הרגישו שהמציאות הישראלית גדולה עליהם או פשוט לא שייכת להם. "אנחנו נלחמים באדישות", אמר. "אין מקום אחר בו הילדים יכולים להתעמק ולשאול שאלות על המציאות. יש לא מעט לתקן במדינה, ואנחנו רוצים שבסופו של דבר הם ימשיכו לגור פה וילכו להנהיג אותה".

סנדרוביץ' הסביר את הבחירה לקחת סיכון: "היה אפשר לומר 'לא נתעסק בזה, גם ככה העולם קשה', אבל זה מעביר מסר שמה שקורה במדינה לא באחריותם. הם זקוקים למקום בטוח לדבר, ולא צריך לפחד לאתגר אותם גם בגיל צעיר. אנחנו לא חייבים את זה רק לחניכים שלנו, אנחנו חייבים את זה למדינת ישראל".

כנס תנועת הצופים באילת
כנס תנועת הצופים באילת | צילום: יניב כהן

מנהיגים בני 16

"מדריך בן 16 היום הוא מנהיג חברתי של ילדים", אמר אמנון בוץ, ראש הנהגת רמת גן. "צריך לצייד אותו בתוכן איכותי שנוגע לנושאים הכי רלוונטיים לחברה הישראלית. אם לא נותנים להם תוכן אמיתי, הם עלולים לברוח לנו למקומות פחות טובים. כשמדברים איתם בפריזמה של 'בואו תהיו אקטיביסטים, בואו תקחו אחריות' - הכל מתיישב והופך ליותר ברור. בסופו של דבר זה הופך עבורם לטבע שני".

פרסומת

בצופים מדגישים את ההפרדה המוחלטת בין חינוך פוליטי לפוליטיקה מפלגתית. רז שיפמן, בן 18, מתנדב שנת שירות בגדרה, הסביר איך זה נראה בשטח: "אנחנו עוסקים בחינוך פוליטי, לא מפלגתי. אנחנו תמיד שמים לב שאם מנהלים שיח שנוטה לצד אחד, צריך לתת מקום גם לצד השני. בסוף צריך להדגיש שאנחנו פה כדי להביע דעה אבל לא לרמוס דעות אחרות. גם כשיוצאים להפגין, צריך לקבל שיכול להיות שיש איתנו בשבט אנשים עם דעה אחרת. חשוב לתת לכולם מקום בטוח".

המעבר לעיסוק חברתי-פוליטי אינו חף מסיכונים, והנהגת התנועה מודעת לכך שהורים עשויים לחשוש מפוליטיזציה. פרל סיפר כיצד הורים טענו שמעורבות חניכים בהפגנות להשבת החטופים הייתה כניסה "לבור פוליטי".

"הילדים מצביעים ברגליים בסופו של דבר", הגיב פרל. סנדרוביץ' הוסיף: "כמובן שיש הורים שלא מסכימים עם הכל, אבל יש גם המון הורים שאומרים לנו 'איזה יופי שעל זה דיברו היום בפעולה'".

באולם באילת, בין הרצאה על דמוקרטיה ליברלית לקבוצות דיון על שוויון בנטל, נראתה תנועה שחשה את כובד האחריות. "מישהו מהחניכים בתנועה הוא המנהיג הבא של מדינת ישראל", אמר פרל, תוך שהוא מונה רשימה של בוגרי התנועה המאיישים את צמרת השלטון כיום. "אם יש לנו את היכולת להשפיע על המנהיגים הבאים - זה התפקיד שלנו".

הכנס באילת סימן את סוף תקופת הפרווה וההימנעות מנושאים נפיצים. תנועת הצופים נכנסת לוואקום החינוכי ולוקחת אחריות על חינוך לערכים במציאות מקוטבת. "אנחנו תנועה מובילה ולא מובלת. אנחנו לא צופים מהצד", חזר פרל בכל הזדמנות.