לינט הואשמה בתקיפת בן זוגה, הזיכוי היה מהדהד: "רשלנות של המשטרה"

בית משפט השלום בנתניה זיכה היום (רביעי) את לינט אילוז מאישום שהוגש נגדה בגין תקיפת בן זוגה לשעבר יניב משה בכפר יונה. מלבד הזיכוי המהדהד, השופט מתח ביקורת חריפה על הפרקליטות והמשטרה ואמר כי "זו אינה שעתה היפה של המאשימה", וכינה את המשטרה "רשלניתא".

• לקריאת הפסיקה המלאה של בית המשפט - לחצו כאן/

"חומרי החקירה שעמדו לפני המאשימה, לא הקימו יסוד סביר להרשעתה של הנאשמת, ולא הצדיקו את הגשתו של כתב האישום", אמר השופט גיא אבנון בפסיקתו. "אם כבר, משטרת ישראל פעלה ברשלנות, שמא בעצלות, כשנמנעה מלבצע פעולות חקירה בסיסיות".

תיק החקירה נגד בן הזוג נסגר מחוסר אשמה, לאחר שמשטרת ישראל נמנעה מביצוע פעולות חקירה נדרשות. האירוע החל בכך שאילוז התלוננה נגד בן זוגה לאחר שחשדה שהפיץ תיעוד אינטימי שלה בניגוד לרצונה. המתלונן, אשר העיד בבית המשפט כי הותקף בידי הנאשמת, הודה בפני מוקדנית משטרת ישראל במוקד 100, כי תקיפה לא הייתה: "אין פה כלום. לא נגעה בי. לא נגעתי בה".

גם בפני סייר שהגיע לביתו, לא העלה המתלונן טענה אודות אלימות פיזית מצדה של המתלוננת, וכך אף במכתבי בא כוחו למשטרה ולתביעה, בהם ביקש לסגור את תיק החקירה שנפתח כנגדו. רק לקראת סוף חקירתו במשטרה טען כי הנאשמת תקפה אותו, ואף זאת כדי להתמודד עם העבירה שיוחסה לו, כך לפי בית המשפט.

"התנהלותה של המדינה (לשכת התביעות של משטרת ישראל) בהליך, עובר להגשתו של כתב האישום, קל וחומר במהלך המשפט, בן בנו של קל וחומר לאחר שנשמעו הערות בית המשפט – אינה שעתה היפה של המאשימה", אמר השופט בפסק דינו. כפי שפורט בהרחבה לעיל, חומרי החקירה שעמדו לפני המאשימה, לא הקימו יסוד סביר להרשעתה של הנאשמת, ולא הצדיקו את הגשתו של כתב האישום".

עוד אמר: "אם כבר, משטרת ישראל פעלה ברשלנות, שמא בעצלות, כשנמנעה מלבצע פעולות חקירה בסיסיות, בראש ובראשונה, לצורך בירור תלונתה של הנאשמת כנגד המתלונן. מחובתה של המאשימה, האמונה על החקירה כגורם מלווה ומנחה, לוודא כי מלוא פעולות החקירה הרלוונטיות בוצעו, ובמידת הצורך, לדרוש מהמשטרה לבצע השלמות. בכך כשלה פעמיים, הן בליווי החקירה והן בהגשת כתב אישום נעדר תשתית".

השופט ציין כי לאחר הגשתו של כתב האישום, ניתנו למאשימה הזדמנויות למכביר לחזור בה, אך סירבה. "התנהלותה של המדינה, אשר חרף גילויים אלה, בחרה להמשיך בניהול המשפט עד תומו – סותרת את חובתה לפעול לחקר האמת, להבדיל מחתירה להרשעה בכל מחיר", אמר. "ההתנהלות נמצאת בניגוד חריף לעקרונות יסוד של צדק ויושרה העומדים בבסיס המשפט הפלילי; ופוגעת בזכותה של הנאשמת להליך הוגן. להסרת ספק אדגיש, כי קביעותיי הקשות כלפי המאשימה אינן נובעות, חלילה, מעצם זיכויה של הנאשמת, אלא כתוצאה בלתי נמנעת של הממצאים באשר להתנהלותה של המאשימה לאורך ההליך, כפי שפורטו לעיל".