החלטה דרמטית של בית המשפט: אכיפת חניה באמצעות מצלמות אוטומטיות - לא חוקית

עמוק מתחת לרדאר ניתן לפני כשבועיים פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בתל אביב שלו השלכות רוחב דרמטיות בשני תחומים שונים שלכאורה אינם קשורים: הזכות לפרטיות במרחב הציבורי ויכולתן של עיריות לאכוף עבירות חניה באמצעים דיגיטליים. הסעיף הראשון אמנם קשה יותר לפירוק, אולם הוא בעל משמעות עתידית בכל הנוגע לשימוש במצלמות "חכמות" במרחב הציבורי.

השני מציב סימן שאלה סביב הכנסות בהיקף מצטבר שיכול להגיע גם למאות מיליוני שקלים שגובות רשויות מקומיות אשר עושות שימוש בטכנולוגיה. רושם כללי מהסכומים שבהם מדובר אפשר לקבל מנתוני עיריית תל אביב ביחס לכלל ההכנסות מדוחות אכיפת חניה שהגיעו ב-2023, לפי דוח של הכנסת, ל-282 מיליון שקלים.

שומרים פנה לעיריית תל אביב וביקש את התייחסותה לפסק הדין. שלא במפתיע, לעירייה אין שום כוונה להפסיק את השימוש באמצעים הדיגיטליים שבהם מדובר. אפשר להעריך כי גם רשויות אחרות יבחרו להתעלם מפסק הדין לפחות עד שאזרח זועם יביא את הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון. התייחסותה המלאה של עיריית תל אביב מובאת בסוף הכתבה.

תיבת הפנדורה של השימוש במצלמות חכמות נפתחה בשל עתירה שהגישה חברה בשם "סייפר פלייס" נגד עיריית רמת גן, שעסקה במכרז עירוני שבין דרישותיו הייתה הפעלה של מצלמות אוטומטיות שבין היתר מזהות לוחיות רישוי (LPR). בשלב מסויים של הדיון הודיעה עיריית רמת גן לבית המשפט כי היא מבטלת את המכרז. למרות זאת, החליט שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קובי ורדי, לתת פסק דין שאותו הגדיר כ"עקרוני".

מצלמות LPR ,License Plate Recognition בראשי התיבות, הן מצלמות חכמות המשלבות בין יכולות הצילום לאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי אוטומטי של מספרי רישוי של כלי רכב. הטכנולוגיה מאפשרת תיעוד רציף של כלי רכב החולפים בשדה הראייה של המצלמה, הצלבת הנתונים עם מאגרי מידע, וזיהוי עבירות תנועה - הכל ללא מגע יד אדם. ברשויות מקומיות רבות נעשה בשנים האחרונות שימוש במצלמות אלה, בין היתר, לצורך אכיפת חניה מוסדרת כגון חניה בכחול-לבן, אכיפת איסור עצירה ואיסור חניה, עבירות רעש, כניסה ויציאה מחניונים ציבוריים ועוד.

הטכנולוגיה חוסכת סכומי עתק במשכורת, מייעלת את האכיפה ואת קצב משלוח הדוחות. עם זאת, היא גם מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע להיקף המעקב אחר אזרחים, שימוש במאגרי מידע להצלבת נתונים ופגיעה בפרטיות. כל זה לא הפריע לעיריות רבות ברחבי הארץ לפרוס את המצלמות בצורה נרחבת והגידול בהכנסות מהאכיפה שימש כזרז להאצת התהליך.

הרקע החוקי לשימוש במצלמות נחרץ למדי. הכנסת אמנם אישרה לגורמים שונים שימוש במערכות צילום מיוחדות אולם היה זה באמצעות חקיקה ייעודית כמו למשל במקרה של 'עין הנץ' המשטרתי או מערכות הגבייה של כביש 6. לרשויות המקומיות, לעומת זאת, אין הסמכה מפורשת בדין לעשות שימוש בטכנולוגיה הזאת. הקביעה החד-משמעית כי לרשויות אין סמכות נגזרת מפסק דין שנתן ב-2017 בית המשפט העליון. לפי אותו פסק דין, ההגנות הקבועות בחוק הפרטיות מחייבות הסמכה חוקית מפורשת בעוד ש"סמכות עזר" אינה יכולה להוות מקור מסמיך לפגיעה בפרטיות - שהיא זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יצויין כי שימוש במצלמות וידיאו "רגילות", שגם הן נפרסו ברחבי הערים, אינו מהווה פגיעה בפרטיות ועל כן אינו מצריך הסמכה מפורשת.

בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוצגה גם עמדת היועמ"שית שקבעה מפורשות כי כדי להשתמש ב-LPR נדרשת הסמכה מפורשת בחקיקה וכי הסמכות הנמצאת בחוקי עזר עירונים אינה יכולה להוות תחליף.

מה יקרה עכשיו?

בית המשפט קבע באופן נחרץ, כי לרשויות מקומיות אין הסמכה המאפשרת להן לעשות שימוש במצלמות LPR לצורך אכיפת עבירות חניה. כל עוד לא תוסדר הסמכה כזו בחקיקה ראשית - השימוש בטכנולוגיה זו הוא בלתי-חוקי ורשויות רבות בישראל למעשה גובות קנסות ומבצעות אכיפה ללא סמכות. פסק הדין אמנם נוגע באכיפת חניה, אך הוא פותח דיון בסוגיית הפגיעה בפרטיות במרחב הציבורי באמצעים אלקטרוניים "חכמים" המתפתחים בקצב מהיר. הטכנולוגיה מאפשרת כיום יצירת מאגרי מידע נרחבים על תנועת כלי רכב ואנשים במרחב הציבורי, באופן שיטתי ומתמשך.

כך למשל זיהוי לוחית רישוי מאפשר, הלכה למעשה, להתחקות אחר דפוסי תנועה של אדם, זמני שהייה ומיקומים. פסק הדין קובע שפגיעה כזאת אינה יכולה להיעשות מכוח נוחות מנהלית או יעילות אכיפתית ומטיל אחריות על המדינה להסדיר את הסוגייה בחקיקה או בהבהרות והנחיות לרשויות המקומיות.

קביעותיו העקרוניות של בית המשפט יוצרות מבחינת הרשויות בעיה מורכבת וכפולה. הראשונה נוגעת לאובדן הכנסות משמעותי. כך למשל, עיריית תל אביב מחלקת בשנה כ-800 אלף דוחות על עבירות חניה וכאמור מכניסה מהם כ- 282 מיליון שקל. איזה חלק מסכום העתק הזה הגיע ממצלמות LPR? העירייה אינה מפרסמת את הנתונים ושומרים הגיש בקשת חופש מידע לעירייה ביחס אליהם. הבעיה השנייה נובעת מהשימוש שנעשה בטכנולוגיה במשך שנים. מה יקרה עם הדוחות שכבר ניתנו ושולמו?

לא קשה להעריך שאף רשות מקומית לא תמהר לוותר על מקורות הכנסה או להשיב כספים שנגבו, גם נוכח קביעתו החד-משמעית של בית המשפט המחוזי. יתכן שדווקא ההתעלמות מפסק הדין, שאינו מחייב אותן שכן מדובר בבית משפט מחוזי, משרתת אותן לעת עתה. אלא שמדובר בדחייה בלבד עד שהנושא יגיע לבית המשפט העליון ודי באזרח אחד שיסרב לשלם בטענה להיעדר סמכות, כדי שהמחלוקת תגיע לשם.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה אוכפת עבירות חניה בהתאם לדין ובכלל זה הנחיות משרד הפנים בנושא, והיא רשאית להסתייע במצלמות לשם כך. בכל הנוגע לאכיפת עבירות חניה בעיר, לא חל כל שינוי במצב המשפטי והעירייה תמשיך לאכוף לפי הוראות הדין".