N12
פרסומת

הנתונים המטרידים על האישורים הרגישים שמנפיקה המדינה

בדוח שפרסם מציג מבקר המדינה כשלים חמורים בהנפקת אישורי אפוסטיל • הדוח מעלה חשש למעילות בכספים וזליגת מידע • מיליוני שקלים שולמו לגופים פרטיים – על שירות שהמדינה אמורה לספק • המבקר: "הזנחה רבת שנים ושירות לקוי מהשורש"

יעל יפה
פורסם:
משרד החוץ
פתח לזיופים ולהונאות בין-לאומיות. משרד החוץ | צילום: פלאש 90
הקישור הועתק

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף בדוח שפרסם היום (שלישי) כשלים חמורים של משרד החוץ ומערך הדיגיטל הלאומי. הכשלים נוגעים לאישורי אפוסטיל שמנפיקה המדינה עבור מסמכים כמו תעודות לידה, נישואין, תעודות אקדמיות ומידע פלילי במדינות זרות.

האישורים אלה מונפקים בישראל מכוח אמנה שהמדינה חתומה עליה, "אמנת האפוסטיל" משנת 1961, שנועדה לפשט את תהליך אימות המסמכים בין מדינות. האישור מספק את התוקף המשפטי הנדרש כדי שהמסמך יוכר כאמין במדינות החברות באמנה – רוב מדינות העולם. אלה הליקויים שמצא המבקר:

הנפקת אישורים ללא אימות חתימות

המבקר מצא כי 77% מהאישורים הונפקו ללא אימות חתימות כפי שנדרש באמנה. למשרד החוץ אין במערכת דוגמאות חתימה של כ-45% ממורשי החתימה הממשלתיים, מה שמהווה פתח לזיופים ולהונאות בין-לאומיות.

השתלטות "מאכערים" על התורים

השירות הפיזי להנפקת האישורים ניתן בלשכה אחת בירושלים למשך שעות ספורות בבוקר, ללא אפשרות לקביעת תור מראש וללא תנאים בסיסיים לממתינים. מצב זה הוביל להשתלטות של שליחים ו"מאכערים" על התורים ולנטל כלכלי כבד שהוטל על הציבור ללא הצדקה – 45 מיליון שקלים שאזרחים נאלצו לשלם ב-2023 לשליחים וספקי שירות פרטיים רק כדי לקבל שירות שהמדינה אמורה לספק.

פרצת אבטחה חמורה בעמדות השירות העצמי

בעמדות השירות העצמי של מערך הדיגיטל הלאומי קיימת פרצת אבטחת מידע המאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים להשתלט על העמדות ולהנפיק אישורים. לדברי המבקר, פרצת האבטחה "מהווה סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה". בנוסף, נמצאו סיסמאות של עובדים חשופות לעיני כל על גבי פתקיות בלשכת משרד החוץ.

האפוסטיל הדיגיטלי נכשל

למרות החלטת ממשלה מ-2020 להקים תשתית דיגיטלית, המבקר מצא שרק 0.8% מהאישורים הונפקו באופן דיגיטלי בשנים 2024-2022. אזרחים שניסו להשתמש בשירות הדיגיטלי נתקלו לעיתים קרובות בסירוב של מדינות זרות לקבלו.

אי-סדרים כספיים וזליגת מידע פלילי

הדוח חושף חוסר התאמה כספי של כ-1.1 מיליון ששקלים בין מערכות התשלום על האישורים של האפוסטיל למערכת האימותים, מה שמעלה חשש למעילות בכספים. לפי המבקר, פרקטיקת הרישום במערכת אימותים והיעדר בקרות קלט ועיבוד בתהליך קליטת הקבלה מאפשרים טעויות הקלדה ואף פתח להונאות ומעילות מבלי שקיימים מנגנוני חסימה או בקרות מפצות למניעתן.

כמו כן, נמצא כי 76% מהקבלות שלהן לא נמצאה התאמה – בשווי 970,000 שקלים – אינן קיימות כלל בשירות התשלומים הממשלתי. יתר הקבלות כוללות סכומים הגבוהים מסכומי הקבלות כפי שהופקו בשירות התשלומים הממשלתי בסך של כ-130,000 שקלים, כך שסך אי-ההתאמות הכולל לתקופה האמורה הוא כ-1.1 מיליון שקלים. "ממצא זה משקף ליקוי משמעותי של משרד החוץ בניהול כספי ציבור, בבקרת שגיאות ובפעולות למניעת הונאות ומעילות", כתב המבקר.

פרסומת
מתניהו אנגלמן
"סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה". מבקר המדינה אנגלמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

בנוסף, נמצא כי התנהלות המשטרה ומשרד החוץ בנוגע לתעודות מידע פלילי מנוגדת לחוק ועלולה להוביל לזליגת מידע רגיש ושימוש בו לרעה. זאת, משום שהתעודות מועברות מהמשטרה ישירות למבקשי התעודה או לבאי כוחם, למרות שההסדרים שנקבעו נועדו כדי שלא לאפשר זליגת מידע.

המבקר אמר על הממצאים כי מדובר ב"הזנחה רבת שנים ובמתן שירות ציבורי לקוי מהשורש". הוא הצביע על כך שהתנהלות זו עלולה לפגוע במוניטין של מדינת ישראל בתחום הזה ובמהימנות אישורי האפוסטיל שהיא מנפיקה.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "יודגש כי דוח המבקר מתייחס לפעילות עבר בנושא אפוסטיל בין השנים 2022 עד 2024. מאז משרד החוץ למד את ממצאי הדוח, תיקן ליקויים שנמצאו בדוח, ופועל כדי להטמיע לקחים נוספים, בין היתר, בהפרדה והוספת שעות קבלת קהל, פיתוח מערכת ממוחשבת בתחום האפוסטיל ועוד. המשרד נמצא בקשר ישיר עם משרד המשפטים ומשרדים ממשלתיים נוספים בכל הנוגע לנושאים בדו״ח המצריכים הירתמות בין-משרדית".