זריקת אחריות, אפס מוכנות וכאוס: כישלון הממשלה בפינוי התושבים ב-7.10

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חמור שמציג תמונה מטרידה של כשל מערכתי מוחלט בפינוי תושבים ובקליטתם לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. הדוח מצביע על אי-סדר מוחלט בפינוי תושבים, תוך סיכונם שלא לצורך. המבקר קבע כי לא היו בידי הממשלה תוכניות אופרטיביות ואימונים לחירום שיכינו את גופי החירום והרשויות למקרה של פינוי אוכלוסייה. אחרי הטבח פונו מבתיהם 210,000 תושבים.

"הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם", קבע המבקר. "מאז מלחמת לבנון השנייה, ממשלות ישראל נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים, אך הן לא עשו כן. בכך נפגמו ההכנה והניהול של העורף בחירום שבאו לידי ביטוי במלחמה". אלה הממצאים העיקריים בדוח:

אפס מוכנות לפינוי תושבים

על פי הדוח, בשלוש השנים שקדמו למתקפה, רשות החירום הלאומית (רח"ל) לא ערכה אימונים לשעת חירום לדרג המדיני, למשרד רה"מ ולמשרד הבריאות. לא היו תוכניות אופרטיביות לאומיות שאושרו על ידי משרדי הממשלה לפינוי אוכלוסייה, עם פרוץ מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. המשמעות: בידי הממשלה לא היו תוכניות להתפנות עצמית של תושבים, לא לשהייה ממושכת של תושבים מפונים ולא לפינוי ערים.

כמו כן, במשך 65 שנה לא עודכנו האחריות והסמכויות של המערך שתפקידו לקלוט מפונים ולטפל בחללים אזרחים בשעת חירום. שר הפנים משה ארבל ומנכ"ל משרדו החליטו שלא להפעיל את המערך לאחר הטבח, בטענה שהוא ערוך לקליטה בבתי ספר ולא בבתי מלון. אנגלמן קבע כי בהתנהלות זו משרד הפנים התנער מאחריותו.

כשל נוסף שמצא המבקר הוא שאף שרשות החירום הלאומית היא זו שאחראית להתוות את ההיערכות לשעת חירום – אין לה סמכות לחייב את משרדי הממשלה לערוך אימונים לשעת חירום. התוצאה: הרשות לא אימנה את שר הבריאות ואת ראש הממשלה לשעת חירום.

כאוס בהסדרת תחומי האחריות של הרשויות בשעת חירום

בישראל יש קשת רחבה של גורמים שתפקידם לפעול בשעת חירום. למרות זאת, היבטים רבים הנוגעים להסדרת ההיערכות למצבי חירום לא מעוגנים בחקיקה. המבקר מצא כי יש חוסר בהירות בנוגע להגדרת האחריות של הגופים הלאומיים הפועלים בחירום, מה שמוביל לכך שטיפול בנושאים רבים נופל בין הכיסאות.

אף שהכשל הזה עלה עוד במלחמת לבנון השנייה, לפני כ-20 שנה, העניין לא קודם, בין היתר מכיוון שהממשלה לא הסכימה על זהות הגורם שיתכלל את כל הגופים האלה. המבקר העיר למועצה לביטחון לאומי שלא השלימה את עבודת המטה כדי שתחליט מי יהיה הגוף שיתכלל את הטיפול בעורף בשעת חירום.

אי-סדר מוחלט וסיכון התושבים שלא לצורך

המבקר בדק את הפינוי של נחל עוז, כפר עזה, ניר עם ומפלסים ומצא כי שרר אי-סדר מוחלט בפינוי. הקיבוצים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל ובחלק מן המקרים הפינוי נעשה תוך סיכון התושבים שלא לצורך. יעדי הפינוי של חלק מהקיבוצים לא נבחרו בהתאם לתוכניות הפינוי, חלקם נקבעו באופן שרירותי וללא תיאום עם הנהגת היישוב וצורכי התושבים – מה שהביא לפיצול של הקהילות.

מסקנת המבקר: צה"ל לא כשל רק בשמירה על ביטחונם של תושבי המועצה האזורית שער הנגב, אלא גם בפינוי סדור ובטוח שלהם. המבקר העיר כי למרות המלצתו בדוח מ-2020 לסיים את התכנון לפינוי שדרות וקריית שמונה, צה"ל ומשרד הביטחון לא אישרו תוכניות לפינוי שלהן, מה שיצר בעיה בפינוי ב-7 באוקטובר.

הוכשר פינוי לבתי ספר, אך התושבים פונו לבתי מלון

כל התושבים פונו לבתי מלון, אך מערך הפינוי (המכונה פס"ח) הכפוף לשר הפנים, הכשיר את מתקני הקליטה המקומיים רק בבתי ספר. המבקר העיר למשרד הפנים כי לא ניתן לקבל את גישתו של המשרד כאילו אין לו אחריות בפינוי ב-7 באוקטובר. אנגלמן קבע כי שר הפנים ארבל "נושא באחריות כוללת לכך שהמערך לא נרתם בשעת חירום לממש את אחריותו כמתחייב".

משרד הפנים ורח"ל התווכחו על פינוי האוכלוסייה, רה"מ לא התערב

המבקר העיר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי למרות שציין בפניו כבר ביוני 2024 שקיימת מחלוקת בין משרד הפנים לבין משרד הביטחון בנוגע לפינוי האוכלוסייה בצל התרחבות המערכה לזירה הצפונית, ראש הממשלה לא פעל כדי ליישב את המחלוקת הזו. נתניהו אומנם הנחה את מנכ"ל משרדו לקיים דיון בנושא, אך עד מועד סיום הביקורת של אנלגמן טרם הוגשה לממשלה הצעת החלטה שתאפשר מענה מיטבי לקליטת מפונים במצבי חירום.

המבקר קבע כי הממצאים מצביעים על "תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום בהיערכות לקליטה של אוכלוסייה בתרחישי חירום ובהכנת תוכניות לאומיות לפינוי וקליטת תושבים".

משרד החינוך לא ערוך למקרה של פינוי אוכלוסייה לזמן ממושך

המבקר מצא כי משרד החינוך לא נערך למתן מענה חינוכי פורמלי במקרה של פינוי אוכלוסייה לזמן ממושך. בנוסף, המשרד לא ידע על מקום הימצאם של חלק מהתלמידים המפונים והאם הם משובצים במסגרת חינוכית.

לממשלה אין מידע מדויק על המפונים ולאן פונו

המבקר מצא כי לא היו לגופי החירום מנגנונים לאיסוף מידע שכלל פרטים דמוגרפיים על כל המפונים, ושמשרד הפנים לא הפעיל מערכת ששמה תיבת נוח – שהוקמה כדי לתת תמונת מצב למשרדי הממשלה על מיקומם של המפונים. בכך נפגעה יכולתם של המשרדים לתת מענה מיטבי למפונים ששהו בבתי מלון.

המבקר סיכם: "על רה"מ, שרי הממשלה וצה"ל ללמוד את פרטי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם. מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים, בפרט לאור המצב הביטחוני הקיים".

תגובת משרד הביטחון: "רשות החירום הלאומית פעלה ופועלת בגישה מרחיבה מתחילת המלחמה וממשיכה גם כעת בהיערכות מדינת ישראל לתרחישי חירום. עם פרוץ המלחמה הובילה רח"ל את התיאום הבין-משרדי של הטיפול במפוני הדרום ובהמשך גם במפוני הצפון, הקימה מרכז שליטה ייעודי לתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ופעלה להבטחת מענה רציף, סדור ומקצועי בכל שלבי הפינוי, הקליטה והחזרה לשגרה.

"במסגרת זו פונו כ-124,000 מפונות ומפונים מהדרום ומהצפון לעשרות רבות של בתי מלון ברחבי הארץ, אירוע חסר תקדים במדינת ישראל. הפינוי התבסס על תוכניות מוקדמות שגובשו לאורך שנים על ידי רח"ל ופיקוד העורף ואפשרו הוצאה לפועל על אף הנסיבות המורכבות והאתגרים הרבים. גם בימים אלה פועלת רח"ל סביב השעון יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לחיזוק מוכנות העורף, לשיפור מנגנוני התיאום ולהעמקת ההיערכות הלאומית לתרחישי חירום - מלחמה, רעידת אדמה או כל איום אחר".