לירי אלבג מציינת שנה לשחרור משבי חמאס: "חזרתי לשרת בקבע בצבא, רוצה להיות ילדה רגילה"
שנה לאחר ששבה הביתה מהשבי, לירי מספרת: "זו הייתה שנה מטלטלת, של למידה עצמית" • היא הוסיפה: "אני עכשיו בת שנה ואני לומדת להכיר את עצמי, איזה בן אדם אני רוצה להיות" • לירי חזרה לשרת בצה"ל לפני חצי שנה: "אני רוצה לתרום כמו כולם, בזכות החיילים אני פה"
שורדת השבי לירי אלבג מציינת שנה לשחרור משבי חמאס, וסיפרה בריאיון אמש (שישי) ל"אולפן שישי": "חזרתי לצבא לפני חצי שנה. אני רוצה לתרום כמו כולם, אני רוצה להיות ילדה רגילה". היא גם שיתפה: "זו הייתה שנה מטלטלת, של למידה עצמית והתפתחות. לפעמים מה שהיה בשבי חוזר בלילות".
לירי אלבג, איזה כיף שאת איתנו. וחזרת לצבא, את בקבע עכשיו.
נכון, אני כבר חצי שנה בשירות צבאי, ההחלטה הכי טובה שעשיתי.
תסבירי.
אם אני אתחיל להסביר, זה לא ייגמר, אבל זה באמת מכלול של סיבות, למה בחרתי לחזור.
כי זה לא ברור מאליו, אחרי מה שעברת.
לי זה היה ברור מאליו. אני, קודם כול, בראש ובראשונה רציתי להביע סולידריות. כמו שכולם תרמו, כל אחד בחלקו, גם אני יכולה לתת וגם אני יכולה לתרום, וגם אני רוצה לתת, אני רוצה להיות ילדה רגילה. אני רוצה שירות צבאי, אני רוצה את החוויה הזאת, כמו כולם.
כי כמעט ולא הספקת לשרת בצבא, ואז חטפו אותך.
נכון.
מה עשית בשנה הזאת?
שנה מטלטלת. קודם כול, תשעה חודשים מהשנה הזאת היא לא באמת הייתה שנה רגילה. עדיין נלחמנו ועדיין נאבקנו על מי שנשאר מאחורה. ואנחנו עדיין נאבקים על רן גואילי, שצריך לשוב לקבורה. וזו באמת שנה של למידה עצמית, התפתחות. למדתי להעריך כל דבר קטן בחיים. כל דבר, מכוס מים עד המיטה הנוחה. כוס מים זה באמת הדבר שהכי מוערך, כי שם זה היה מים מלוחים, לא נקיים.
תראי, את מחויכת ויפה פה מול המצלמות, וכולנו שמחים. כאילו אנחנו אחרי, אבל זה לא לגמרי מדויק.
לא. אנחנו לומדים להכיר את עצמנו מחדש. אנחנו נולדנו מחדש. לא סתם השנה לשחרור, זה יום הולדת מבחינתנו. כי אני עכשיו בת שנה ואני לומדת להכיר את עצמי, לומדת הכול עליי, על המשפחה שלי, על איזה בן אדם אני רוצה להיות, ואיזה ערכים אני רוצה שיהיו סביבי, ואיזה אנשים אני רוצה סביבי. אני לומדת על עצמי הכול מחדש.
ויש רגעים שזה חוזר, מה שהיה שם?
כן. בין אם זה בלילות, ובין אם זה סיטואציה או דז'ה וו, שמחזיר אותנו לשם, אבל זה לא עוזב אותנו. זה תמיד איתנו.
כבשת את לב המדינה לפני שנה. לא הכרנו אותך ופתאום ראינו אותך, אז מה תעשי כשתהיי גדולה?
וואו, שאלה מצוינת, אני גם לא יודעת. אני לומדת, אני בדרך לגלות, אני עדיין לא יודעת להגיד מה.
וחיילים אומרים לך עוד משהו או שאת כבר עוד אחת?
אני עוד אחת. עוד אחת, ככה אני רוצה להיות.
אני מתאר לעצמי שעוד נשמע עלייך.
כן, רק חשוב לי להגיד שבלי כל החיילים וכל הפצועים וכל החללים, אני לא הייתי יושבת פה ומדברת על זה שאני שנה בבית. וכל מי שהיה לצידנו וכל מי שתמך - באמת בזכותכם ובלעדיכם לא הייתי פה.
לירי אלבג, את מקסימה ומרגשת. תודה רבה לך.
תודה רבה.