"היו רסיסים בעיר שלי, אז הבנתי שצריך לעשות את זה": התופעה החדשה שעוררה המלחמה

"המלחמה הזו היא לא מלחמה רגילה. בכל יום, בכל שנייה, אתה יכולה לסיים", את המילים האלה אומר ניר (שם בדוי) כשהוא מסביר מדוע החליט בגיל 58, הרבה לפני סוף החיים – לערוך דווקא עכשיו צוואה. ניר הוא אחד מאותם אנשים, שכבת אוכלוסייה חדשה שאותה מזהים עורכי דין לענייני משפחה, שהחליטו לערוך צוואה בעקבות המלחמה עם איראן.

במהלך החודש האחרון, עורכות דין לדיני משפחה מדווחות על מגמה של התעניינות ופנייה אליהן לעריכת צוואות בקרב הקבוצה הזו. לרוב, מדובר באוכלוסייה בגילי 40-65, גרושים בעיקר ממעמד הביניים, שהמלחמה הניעה אותם להסדיר את ענייניהם לפני מותם. זאת, בניגוד למצב הרווח בימי שגרה – שבהם מי שפונה לערוך צוואות אלו אנשים לקראת סוף חייהם, לכל הפחות בגילי 70, או אנשים אמידים.

"כשהתחילה המלחמה פרצה בהלה", מספרת עו"ד יהודית מייזלס המתמחה בדיני משפחה וירושה. "היה לחץ גדול. לקוחות פנו אליי ורצו לערוך צוואה אבל חששו להגיע אליי פיזית למשרד בגלל המצב. מצאתי את עצמי מנחה כמה לקוחות כיצד לערוך צוואה בכתב יד".

עו"ד מייזלס מציינת שהתופעה שבה שכבת הגיל הזו פונה לערוך צוואות חריגה – שכן באופן כללי ישראלים באופן יחסי לא ממהרים לערוך צוואות. "לעומת ארה"ב, שכל אדם בגיר כמעט יש לו צוואה. במלחמה היו לי יותר פניות מצד לקוחות לערוך צוואה, או התייעצות לגבי זה. פתאום גם שכבה שאין לה הון רב, שכבת מעמד הביניים, התחילה לפנות יותר לגבי צוואות".

ניר הוא לקוח של עו"ד מייזלס. הוא החליט לערוך את הצוואה על רקע הגירושים השניים שעבר. הוא הבין שאם יקרה לו משהו, רכושו וכספו שאמורים לעבור לפי החוק בין היתר לבנותיו הקטנות - יעברו בפועל לאפוטורופסית שלהן – גרושתו – שהיא תנהל עבורן את הכסף. לכן, ניר החליט שהוא צריך לערוך צוואה - כדי לקבוע את המנגנון שבו הכסף יעבור אל בנותיו, על ידי אדם שהוא סומך עליו.

"היה לי הרבה זמן בראש לערוך צוואה, אבל התחושה עכשיו היא שהמצב במדינה נהיה גרוע יותר, ואני רוצה שהכל יהיה מוסדר לבנות שלי", סיפר. "התקשרתי ליהודית כשכבר היו בין 4-5 נפילות של רסיסים בעיר שאני גר בה, שכל אחד מהם היה מאוד גדול".

גם דניאל (שם בדוי) פנה לעו"ד מייזלס בשיא המלחמה, כאשר החלו אזעקות ביישוב שלו. "הייתי בתוך אזעקות וזה ממש הבהיל אותי ולכן חיפשתי אותה". הוא בן 52, גם הוא גרוש. הצוואה שכתב לפני כמה שנים הייתה לטובתה של בת הזוג שלו באותה עת, שהייתה ידועה בציבור שלו. מאז הם נפרדו, הוא נכנס לזוגיות חדשה – כאשר הצוואה היחידה שהייתה לו העבירה את כל הונו לבת זוג הקודמת - שהוא כבר כמה שנים אינו בקשר איתה.

"עד למלחמה לא התעסקתי בזה. לא חשבתי שיקרה לי משהו ולא התכוונתי למות, אז לא התעסקתי בשאלה הזו. אבל אז התחילה המלחמה, והמלחמה היא טריגר שמעלה לסדר היום שלך סוגיות קיומיות. כשאתה מוקף בטילים ובאזעקות, באופן מאוד אנושי אתה מתחיל לחשוב על דברים מהסוג הזה. אם יקרה לך משהו, הדבר האחרון שאתה רוצה זה שכל ההון שלך ילך למישהי שאתה כבר לא בקשר איתה". כך, ביומיים הראשונים למלחמה, השניים היו בקשר, ודניאל תיקן את צוואתו באמצעות עריכת צוואה חדשה – בכתב יד.

"מתחילת המלחמה עשיתי כבר 7 צוואות"

"כל שבוע מתחילת המלחמה פונים אליי לעשות צוואה", מעידה עו"ד ענבל גרשון, שעוסקת בדיני משפחה וירושה. "בדרך כלל, בימי שגרה, אנשים לא נוהרים לעשות צוואות. מתחילת המלחמה עשיתי כבר 7 צוואות". לדבריה, המלחמות הן טריגר לאנשים לערוך צוואות אך הפעם זה נראה אחרת. "יש חשש באוויר ואנשים רוצים לעשות סדר. גם ב-7 אוקטובר הייתה מגמה של עריכת צוואות אבל עכשיו אני רואה את זה יותר".

נועם (שם בדוי) הוא גרוש עם שלושה ילדים קטינים, בן 47, וכפי שמעיד על עצמו, "לא מתכנן לסיים את החיים בקרוב, יש לי עוד הרבה לעשות". גם הוא החליט לערוך צוואה בעקבות המלחמה. "המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר והמשיכה והמערכה עם איראן התחילו לגרום לי לתהות. יש לי שני חברים שנהרגו במילואים בעזה וחבר שנרצח בנובה. במדינה שלנו ובמציאות שאנחנו חיים אנחנו צריכים לחיות את היום ומחר כאילו זו רק שמועה".

כבר חודשים ארוכים שהוא בקשר עם עו"ד יערה רשף, מומחית לדיני משפחה וירושה, על גישושים לערוך צוואה, אך המלחמה עם איראן הייתה נקודת המפנה. "השיחה הראשונה הייתה במערכה הראשונה באיראן אבל רק עכשיו במבצע הזה הוא בא לחתום" היא אומרת. "רואים שבעקבות המלחמה יותר גרושים מתעניינים בעריכת צוואות כי הם כבר נכוו במהלך הגירושין ומבינים שהכל פלואידי ועדיף להסדיר את הדברים מראש".

את המגמה הזו היא רואה בשלוש השנים האחרונות. "ה-7 באוקטובר טרף את הקלפים. לאנשים נפל האסימון שהכל יכול להסתיים ברגע אחד, אפשר לקום בבוקר ובצוהריים לא להיות פה. התחיל להיות גל של התעוררות בשכבת גיל 40-50, גם צוואות וגם ייפויי כוח מתמשכים, אנשים מתארים שהכל יכול להיגמר ברגע".

היא הוסיפה: "המצב ערער לאנשים את כל תחושת הביטחון ואנשים שהבינו שהם חייבים להשאיר משהו מסודר לילדים שלהם. באיזשהו מקום זה עצוב, כי אנשים צעירים, בני 40-50 לא אמורים לחשוב על מוות בשלב הזה בכזו רמה. אבל עכשיו באקט של אחריות הם באים משלמים שכר טרחה כדי לערוך צוואות ולהסדיר את ענייניהם. זה מראה על שינוי תפיסות שחל פה בצורה עמוקה, ורואים את זה בגלים לפי המבצעים".

לפני כמה שבועות נועם סוף סוף חתם על צוואה. "הטבע של הישראלים זה לחשוב 'לי זה לא יקרה', אבל זה לא עובד ככה. המציאות יותר נזילה מהביטחון שאנחנו רוצים שיהיה לנו", הוא אומר.