אלון אהל: "לעזתים אין מה להפסיד - עוד 10 שנים זה יקרה שוב"

לאחר שחשף באומץ לחדשות 12 את סיפור הגבורה שלו בשבי, אלון אהל התארח אמש (שישי) באולפן שישי וסיפר על התגובות החמות שקיבל לאחר הריאיונות, על מה שחיזק אותו בחודשים הקשים בשבי - וגם התייחס למחאה של חלק מהמשתתפות באירוויזיון. לפי אלון, 7 באוקטובר הבא הוא עניין של כמה שנים: "הייתי שם ודיברתי איתם. יש להם אמונה חזקה שמתישהו זה יקרה".

במובנים מסוימים אתה סוג של גיבור השבוע אחרי הריאיונות המרגשים שנתת לאלמוג בוקר. כמה תגובות קיבלת?

"מלא. אני עושה מדי פעם הליכות בטיילת על הים. אני הולך קצת כדי להתנתק ולחשוב עם עצמי. עובר מולי בחור, אבא עם עגלה, הוא עבר אותי ואחרי כמה דקות הוא חזר. הוא אמר לי – 'שמע, ריגשת אני הייתי מילואימניק 400 יום בעזה, נלחמנו עליכם'".

"זה מטורף, האהבה הזאת שאני מקבל מהעם - זה לא נתפס. כשאני הייתי עמוק מתחת לאדמה, אני לא ידעתי כלום. לחזור ולגלות שנלחמו עליי בצורה הזאת עם כרזות ותמונות, זה לא נתפס. אז מי אני שלא אבוא ואגיד תודה לאותם אנשים?".

סיפרת על חוויות קשות שעברת. אבל אמרת "אני רוצה לבחור בחיים". מה זה אומר?

"שבכל רגע נתון, אני בחרתי להמשיך לחיות ולשרוד. כי אני צריך לחזור למשפחה שלי לא משנה מה. אם אני לא אחזור כמו שחזרתי, מבחינתי אין לזה משמעות".

אתה יכול להבין מאיפה זה מגיע? כי חודשים ככה, שנים ככה, נכנסים לייאוש.

"שללו ממני את חופש התנועה, התזוזה והחירות, אבל את הבחירה הייתה לי. איך אני לוקח כל סיטואציה, וחושב מה אני עושה איתה. הייתי יכול להיכנס לדאון ולהיות מבואס, אבל בחרתי שלא, בחרתי להחזיק את עצמי. וגם אם אני נשבר ומתחיל לבכות, אני מרים את עצמי למעלה".

"לעזתים שם אין מה להפסיד. המטרה שלהם היא לשרוף אותנו. לי יש כל כך הרבה מה להפסיד - יש לי משפחה מדהימה, יש לי מדינה מדהימה. יש שם הסתה מטורפת נגדנו. אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כל הזמן, כי עוד 5, עוד 7, עוד 10 שנים זה יקרה שוב פעם בוודאות. אני הייתי שם ודיברתי איתם. יש להם אמונה חזקה שמתישהו זה יקרה. ואם אנחנו לא נהיה מוכנים לפעם הבאה, זה יקרה שוב".

"יש שם הסתה מטורפת נגדנו. אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כל הזמן, כי עוד 5, עוד 7, עוד 10 שנים זה יקרה שוב פעם בוודאות. אני הייתי שם ודיברתי איתם. יש להם אמונה חזקה שמתישהו זה יקרה".

אלון אהל, שורד השבי

כשאתה רואה, כמו באירוויזיון, גם כמוזיקאי מחונן וגם כישראלי, שאנחנו בסוף האשמים באירוע ואותנו רוצים להחרים. אם היית יושב שם מול הנציגים של ספרד ושל הולנד, מה היית אומר להם?

"אני עברתי זוועות שם. אני חושב שהמטרה של המוזיקה היא לאחד. לא צריך להיכנס לפוליטיקה במוזיקה, זה לא שם. המוזיקה היא גם חלק מהשיקום שלי".

ציינת שני ימי הולדת בשבי. איך עושים את זה? איך ידעת בכלל מה תאריך?

"הם מתפללים חמש תפילות ביום. לפי התפילות האלה הבנתי מתי יום ומתי לילה. הייתי סופר את הימים, כי ממש היה לי חשוב. אתה עובד עם המוח כל הזמן, כדי לזכור את הדברים האלה. זה שם לך איזושהי שגרה. ככה ידעתי בדיוק מתי היום הולדת שלי. לקראת היום הולדת, ביקשתי משהו מתוק".

וקיבלת משהו?

"כן, זה היה ביום הולדת השנייה בהפסקת האש. הם הכינו לי איזה משהו מתוק".

נחטפת מפסטיבל הנובה. מתי תהיה בפסטיבל הבא?

"בקרוב, בטח".

אין איזה חשש שיהיה איזה טריגר?

"לא. זה מוזיקה, אני אוהב מוזיקה. אני אוהב ליהנות. זה הניצחון שלי. זה שאני יושב פה, זה הניצחון שלי".