באילת מתכננים מהפך: "נראה ירידה של עשרות אחוזים במחירי המלונות"

2025 הייתה שנה מורכבת עבור העיר הדרומית - אילת. מצד אחד, האיום מתימן והירי המטריד לעבר העיר לא פסק, כולל כמה פגיעות במרכזי תיירות שהובילו לעשרות פצועים. מצד שני, בחודשי הקיץ ההערכות עמדו על תפוסה של כ-85 אחוזים במלונות באמצע השבוע, כשבסופי השבוע הנתון טיפס ל-90 אחוזים עד תפוסה מלאה.

> ככה אילת תראה ב-2030

"קשה לי לדבר על סיכום שנה אחת, כי בפועל אנחנו נמצאים כבר שנתיים במלחמה וברצף של משברים משמעותיים מאז הקורונה", אומר אלי לנקרי, ראש העיר. "כל משבר פגע בעיר בצורה קשה, כי העיר נשענת בצורה כמעט מוחלטת על תיירות, שזה היה הענף הראשון להיפגע".

לנקרי מתייחס לנתוני התפוסה הגבוהים בבתי המלון, בחודשי הקיץ ובכלל. "ההתאוששות שהגיעה השנה מתיירות הפנים הייתה חשובה מאוד והיא מאפשרת לנו להסתכל קדימה באופטימיות זהירה. אבל גם השנה הזאת הייתה המשך ישיר של אתגרי המלחמה של ירי הטילים וכטב"מים מתימן, ירי שבמקרים רבים נבלם בזכות מערכות הגנה מצוינות, ובמקרים אחרים בזכות לא פחות ממזל. במקביל, מאז תחילת המערכה מול החות'ים וסגירת מיצרי באב אל מנדב, נמל אילת מושבת לחלוטין, וזה עוגן כלכלי אדיר שהיעדרו מורגש בכל יום".

לנקרי מבהיר כי הם בדרך לחזרה לשגרה מלאה מבחינת התיירות והעסקים בעיר, אך זה עדיין לא שם. "אילת היא עיר תיירות בין-לאומית, ואם היא לא מתקדמת, היא נסוגה. אנחנו חייבים לצעוד קדימה ולממש את ייעודה של העיר כיעד תיירותי בעולם כשהמטרה שלנו היא להגיע למיליון תיירים שמגיעים לכאן בשנה, בנוסף לשלושה מיליון ישראלים. הסרת האיום החות'י, בדרכים מדיניות ואם לא תהיה ברירה בדרכים אחרות, היא תנאי לשגרה רציפה ואמיתית".

וכאן נכנס לתמונה שדה התעופה רמון, שנבנה בעיקר לתיירות בין-לאומית, אך בפועל לא מממש את הייעוד. "המתחרות שלנו בירדן ובמצרים מסבסדות חברות תעופה ומביאות מאות אלפי תיירים. אצלנו עדיין רואים בתמיכה הזו 'הוצאה', וזה חוסר הבנה בסיסי, כי זו דווקא השקעה מניבה למדינה. גם רשות שדות התעופה חייבת להירתם למשימה ולתת תמריצים לחברות התעופה שיניבו הכנסות גדולות וייצרו תנועה חיונית לעיר ולכלכלת המדינה".

לנקרי מציין מספר אתגרים נוספים שבפניהם עומדת העיר בתקופה הקרובה, ובלי פתרון אמיתי שיתבצע בשטח, הקידום והפיתוח של האזור ייתקע לטענתו. "אנחנו לא יכולים להישען רק על עובדים ירדנים, ולכן אני מקדם בימים אלה הגדלת מכסת העובדים הזרים כדי לייצר איזון ולהבטיח יציבות בענפי התיירות. בנוסף, עניין התחבורה כאן זה צוואר בקבוק אמיתי. הרכבת לאילת נכנסה השנה להילוך גבוה, ואני מקווה שהפעם זה יקרה באמת. עד אז, שדרוג כביש הערבה מתקדם יפה ואני רוצה שזה יימשך. נושא הטיסות עדיין מדשדש ואני מנהל עליו שיח יומי עם שרת התחבורה, משרד האוצר ורשות שדות התעופה. אנחנו קרובים להסדרה שתחזיר את התעופה הפנים ארצית לאילת למקום שהיא הייתה בו לפני סגירת שדה דב, שהכתה בעיר קשות. שדה תעופה לעיר רחוקה כל כך הוא תחנה מרכזית עבורנו, ממש צינור חמצן למרכז הארץ".

על רקע התיעודים של ישראלים רבים ממלאים את העיר, ישנה ביקורת חריפה שנמשכת כבר שנים כנגד המלונות ומחירי הלינה, כשבחודשי הקיץ התעריף עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים למשפחה לנופש של כמה לילות. "אילת יקרה בעיקר בתקופות שיא, כמו כל יעד תיירות", טוען לנקרי. "האמירה שהעיר יקרה תמיד פשוט לא מדויקת. בחורף ובאביב אילת זולה משמעותית מכל עונות הקיץ, וזולה יותר מערים רבות בארץ בזכות הפטור במע"מ".

בימים אלו עומלים בעיר על פיתוח ובנייה של אלפי חדרי מלון חדשים שנבנים, חלקם כבר נפתחו, ואחרים ייפתחו בשנים הקרובות. "אנחנו עובדים על הקמה של מלונות מגוונים בכל הסוגים - בוטיק, קונספט, משפחתיים, יוקרתיים, והוסטלים לצעירים. המשמעות ברורה, ככל שיהיה יותר היצע, תהיה יותר תחרות, מה שייצור מחירים מאוזנים יותר. בנוסף, אנחנו בונים טיילות חדשות, משדרגים חופים, פארקים ואטרקציות. חוויית הנופש בעיר מתקדמת ומשתפרת, וזה חלק מהחזון שלנו. אילת חזקה אינה אינטרס עירוני, אלא אינטרס לאומי".

גורמים בענף מעריכים כי בחודשי החורף הקרובים אילת יכולה להמשיך לרשום לעצמה הישגים, בעיקר בזכות השוק המקומי. "קו אל על החדש מוסיף תחרות ויכול לגרום למחירים לרדת ולהפוך את חוויית החופשה לכלכלית יותר", אומר ד"ר רונן שי מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "תיירות הפנים תהיה עוגן ההצלה של בתי המלון, בטח עבור הקבוצות והארגונים שלא יצאו לחו"ל בעקבות גלי האנטישמיות באירופה. האתגר יהיה איך לא למחזר אותם יותר מדי ואז לא יראו אותם בתקופות אחרות של השנה, שהעיר תהיה זקוקה להם".

שי טוען כי על מנת לשקם את תיירות החוץ בהיקף משמעותי, יש לתת "חבילת ערך" למפעילים עם תמריצים מעודכנים כדי להחזיר טיסות ותיירים זרים. "הייתי מתחיל עם אירופה המזרחית ורוסיה ששם ניתן לקדם את תיירות הצ'רטרים יחסית מהר. משרד התיירות אירח בינואר האחרון משלחת סוכנים וחברות תעופה מרוסיה לפתיחת קו למוסקבה בחורף, וזה מעיד על עניין, אך לא התחייבות ללו"ז סדיר. יש מקום לשיתוף פעולה יזום בין משרד התיירות והתאחדות בתי המלון ולהחזיר את הסבסוד שבזמנו ניתן לאותם מפעילים".

יהודה זפרני, מנהל תחום התיירות במועדון הצרכנות "הוט" ומומחה לתעופה בין-לאומית טוען כי אילת עומדת לפני אחת השנים המבטיחות ביותר שלה, ושאנחנו צפויים לראות שינויים דרמטיים - גם במחירים וגם בתחרות. "כבר עכשיו, עם חזרתה של אל על לקו אילת-תל אביב, אנחנו רואים טיסות במחיר של 139 שקלים בלבד לכיוון לאחר שבתקופה האחרונה מחירי הטיסות היו הרבה יותר גבוהים והיו שקולים לטיסות לאירופה. ככל שיותר חברות תעופה ישראליות וזרות, ובהן וויז שצפויה להיכנס למכרזים החדשים, התחרות תגבר והמחירים ימשיכו לרדת לטובת הצרכן הישראלי. המגמה הזו אבל לא תיעצר באוויר בלבד, אלא היא תשפיע על מחירי המלונות והחבילות משום שהמוצר התיירותי של חברות כמו אל על כולל לא רק טיסות אלא גם לינה וחבילות נופש. אנחנו צפויים לראות ירידה של עשרות אחוזים במחירי הנופש באילת, גם בזכות התחרות וגם בעקבות תוספת משמעותית של מאות חדרי מלון. 2026 יכולה להפוך לשנת השיא של העיר, שבה נראה יותר מטוסים בשמיים ופחות טילים ונהפוך את אילת שוב למנוע צמיחה ותיירות חורף בין-לאומית".